יום שבת, 30 במאי 2015

למה מתכוון מוטי אשכנזי כשהוא אומר שבני עקיבא "פרים ורבים"?



משתלטים על תקציבים, משיחיים, אנטי ציונים. צריך להחרים אותם. אשכנזי על בני עקיבא. (צילום: ישי פרידמן)

יום העיון שכותרתו הייתה "סדר יום חדש בשמאל" התקיים ברמת אפעל ביום שישי האחרון. השתתפו בו אנשי שמאל כמו ח"כ שלי יחימוביץ' ופעילים פוליטיים ותיקים. בכנס התקיים דיון משותף בין הפעילים על חשבון הנפש שצריך או לא צריך לעשות השמאל בישראל. איכשהו בדיון השני באותו כנס, רובו, נסב על הנוער הדתי לאומי ותנועת בני עקיבא בפרט. חלק מהדוברים עסקו בהשוואות בין הנוער הדתי, תנועת בני עקיבא אל מול תנועות הנוער שצמחו בערוגות השמאל. חלק מהאמירות שנאמרו באותו כנס היו על גבול הקנאה והתיעוב כלפי הנוער הדתי לאומי. אמירות כדוגמת- "לנוער הדתי לאומי יש חזון והוא מוכן למסור את נפשו" למען רעיונות אידיאולוגיים ומנגד האשמת אותו נוער באנטי ציונות, השתלטות על תקציבים, משיחיות, ניכוס הציונות ומה לא. 


החריף והבוטה מבין כל הדוברים היה מוטי אשכנזי, מי שהתפרסם כיוזם תנועת המחאה אחרי מלחמת יום כיפור שהאשים את הנוער הציוני הדתי בהאשמות שונות ומשונות. כיוון שנושא הדיון היה "חשבון הנפש בשמאל" פתח אשכנזי ואמר בכנות כי כל חטאי המדינה נולדו במפלגת העבודה. "אין חטא אחד שאני יכול לומר שנולד בימין כי הימין לא יצירתי". אל מול משמע הדברים הללו קטע את דבריו, אבי דבוש, פעיל מרצ, ושאל בתמיהה מדוע הוא חושב שגוש אמונים ותלמידי הרב קוק לא יצרו דבר בחברה הישראלית. אשכנזי לא השיב, אך אמר בתגובה כי אחד מחטאי מפלגת העבודה הוא מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. "אנחנו צריכים להודות לנפתלי בנט שבגילוי לב אומר את מה שמסתירים רבים אחרים, העניין הוא שהרבה לפניו היו מי שנשאו את החזון הזה ואלו היו אנשי מפלגת העבודה".

להחרים את בני עקיבא
בשלב השני, אשכנזי דיבר על השתלטותה של תנועת בני עקיבא על המרחב של תנועות הנוער. ראשית הוא האשים את הנוער בשמאל שאין לו חזון. "כשאני הייתי בתנועת הנוער של העבודה היה לנו מה לומר. היינו פוליטיים. חינכו אותנו. היום, הנוער, אין לו חינוך פוליטי אלא בימין. אין חזון אלא בימין. כשהייתי מפגין בחוצות חיפה, בני עקיבא הייתה תנועה קטנטנה, היום בני עקיבא היא התנועה השנייה בגדולה אם לא הראשונה. לכו חפשו את תקציבי החטיבה להתיישבות ותראו שמי שעומדים לראשותם היום מועדונים ומדריכים בשכר אלו בני עקיבא".

אשכנזי אף טען שיש להחרים את תנועת בני עקיבא. "הנוער העובד והלומד והמחנות העולים יושבים במועצת תנועות הנוער אבל הם לא מנהלים דיון על הציונות. בעיני בני עקיבא זה אנטי ציונות במיטבה, מי שחותר למדינה דו לאומית זה אנטי ציונות אבל הדיון הזה לא מתנהל במועצת תנועות הנוער כי יש פלורליזם.. הציונות של היום היא שבויה וצריך לשחרר אותה וצריך להגיד מה אנחנו חושבים על בני עקיבא. אנחנו לא יכולים לשבת איתם ביחד. מצד שני צריך לבנות את תנועות הנוער שלנו".

בהמשך סיפר אשכנזי על מאבק שניהל בימי כהונתה של שרת החינוך לימור לבנת להגדיל את תקציב תנועות הנוער. לדבריו, למרות המאמצים דבר לא קרה למרות שמנהלי המאבק היו אנשים ממפלגת העבודה והתוצאה לדבריו היא ש"בני עקיבא פרים ורבים".

"הגיעה יולי תמיר שהייתה שרת החינוך ואחרי מאבק שניהלנו הגדילו את תקציב תנועת הנוער לשלושה פרומיל אבל הכניסו תנועות נוער חרדיות לתוך הקבוצה שזוכה למשאבים. לאורך כל הדרך, וכל השנים בני עקיבא פרים ורבים ומהווים את האלקטורט ההולך וגדל של התנועה המשיחית האנטי ציונית", קבע אשכנזי בלהט.

מנכ"ל גבעת חביבה, יניב שגיא, ביקש להגיב על דבריו של אשכנזי. שגיא שימש כיו"ר מועצת תנועות הנוער ומזכ"ל השומר הצעיר. הוא ביקש לסתור את דבריו הבוטים של אשכנזי. "התקציב של תנועת הנוער לא רק גדל באותה תקופה שאתה מדבר עליה אלא שולש. זה נעשה על ידי שיתופי פעולה עם החרדים. ליצמן היה יו"ר ועדת הכספים שהיה שותף לג'ומס ויחד עם יולי תמיר התקציב שולש. כאשר חרדים וציונים עובדים ביחד ניתן לתת ערך כפול ומשולש לתנועות הנוער".

"חוסר יכולת לקיים שיח מכבד"
אשכנזי מיהר להגיב לדברים והאשים את הדובר "בזריקת דברים שאין להם שחר" והמשיך לטעון כי "בני עקיבא שולטים בסדר היום". שגיא האשים את אשכנזי בחוסר יכולת לקיים שיח מכבד. "בני עקיבא זו תנועה ציונית שאני בויכוח עמוק מאוד עם תפיסת הציונות שלהם. לקטול אותם כ'אנטי ציונים' לא מקדם את עתידה וגורלה של התנועה הציונית ממש לא. חלק מהכישלון זה חוסר היכולת לקיים שיח מכבד ומחבר עם מי ששונה מהשמאל".

אשכנזי לא היה היחיד שביקר את הנוער הדתי לאומי באותו כנס. פעיל השמאל שמוליק מרזל, מי שהיה מנהל החינוך החברתי של עיריית תל אביב האשים את "הלאומיות המשיחית" של הנוער הציוני דתי. מרזל סיפר על הפגנת הנגד שקיים נגד צעדת הריקוד דגלים שהתקיימה ביום ירושלים. "נשאלה כאן השאלה מדוע לא הגיע הנוער לכנס הזה?", פתח מרזל את דבריו לאור העדר תנועות הנוער מהדיון, "אחת הסיבות היא כי נוער מחפש חזון ואנחנו צריכים להקים חזון. ביום ירושלים ראיתי את הציבור שבאתי להפגין נגדו, נוער חובשי הכיפות. הם היו כל כך מתלהבים, רוקדים, המונים היו שם. היו שם אנשים שהיו מוכנים למסור את נפשם בגלל הרעיון", אמר מרזל ועבר לבקר את המחנה שלו: " אצלנו אין קתרזיס. הולכים להפגנות וממשיכים את חייהם כרגיל. צריך להציג בפני הנוער שלנו חזון. חזון שיהיה קשה להגשים אותו. אני חושב שאנחנו צריכים להקים חזון משיחי משלנו. חזון של שלום שנראה בלתי אפשרי אבל שיהיה אפשר להילחם למענו".

מרזל הציע למתדיינים לחזור לעולם הערכים היהודי אבל לתת לו פרשנות אחרת. "אנחנו מופיעים היום בשם 
 ערכים אוניברסאליים אבל המקור לכל הערכים האוניברסאליים הוא יהודי. אנחנו צריכים לדבר כיהודים ולתת ליהדות את הפרשנות שלנו ולומר זה החזון של העם היהודי".

מתנועת בני עקיבא נמסר בתגובה על דברי אשכנזי: "עצוב לשמוע דברים בזקנתו של האיש המביישים מאד את בחרותו. תנועת בני עקיבא שהיא היום תנועת הנוער הגדולה והמובילה בישראל מקיימת פרויקטים רבים השותפים לכלל התנועות הציוניות מתוך דאגה אמיתית לעתיד המדינה. יחד עם ההנהגות של התנועות האחרות אנו מצליחים למשוך את עילית הנוער לנשימות לאומיות הבאות מתוך תחושת שליחות ודאגה לכלל עם ישראל".

תגובה 1:

  1. הטענה של מוטי אשכנזי ש"הימין לא יצירתי" היא הד חוזר לטענת הנאצים ש"היהודים הם טפילים". אלא שלצערי טענתו זו אינה יחידנית והיא חוזרת שוב ושוב אצל דוברים מהשמאל הציוני. ממליץ לקרוא את תגובתי למאמר אנטישמי סדור על אופניו של פרופ' משה שנר.

    להלן 4 הערות בסיסיות המפריכות את ההתלהמות האנטישמית של הכותב משה שנר, https://www.facebook.com/mshner/posts/10152883199227522?hc_location=ufi (שאני נאלץ לפרסם בנפרד מאחר שאינני יכול להפיצו אצלו כתגובה):

    1. רשע מה הוא אומר? "מעשי האלימות הקשים של הימים האחרונים, ניסיון הרצח של משתתפי מצעד הגאווה בירושלים - שלאסוננו כבר נהיה לרצח - ומעשה הרצח המחריד בכפר דומא" ....... ואני אומר: הללו לא נעשו ע"י הציבור, הממשלה, הצבא או מפלגה , אלא ע"י רוצח חרדי אנטי-ציוני אחד (רק בישראל 2 אירועים אלימים יכולים להיות מבוצעים ע"י איש אחד בלבד, כי פשוט חסרים כאן פושעים (-; באירוניה), והפשע בכפר דומא, אם בוצע ע"י יהודים, הרי שנעשה ע"י שניים, שלושה, עשרה ובודאי בניגד לרצונם ולדעתם של כל יתר היהודים שגם הביאו בהצהרותיהם את מחאתם, תדהמתם, וגינויים למעשה. אפילו החרדים וקיצוני המתנחלים גינו את הרצח באשר הוא רצח. וכל זאת עוד בטרם נתפסו בכלל הפושעים.

    2. תם מה הוא אומר? משה שנר מראה שהשנאה הגזענית ליהודים ברש"פ ובכלל בקרב הערבים המוסלמים היא מושרשת בתרבותם ובבתי החינוך שלהם ובאה לידי ביטוי פוליטי וחברתי ביום יום מפי מנהיגיהם המדיניים, הדתיים התרבותיים והחברתיים. כלומר, כתב השנאה החקוק באסלאם מתממש אחד לאחד בפוליטיקה האקטואלית של נשיא הרש"פ וכל הפוליטיקאים שמתחתיו.
    לעומת זאת, הוא נכשל מלבטא את האמת שאצל היהודים בישראל ישנה פעילות הפוכה ומתמשכת למלחמה בגזענות, אותה מובילים מוסדות חינוך וגורמים ממשלתיים. וגם הכותב משה שנר לא יכול להוכיח גזענות, מלבד ציטוטים בטוקבקים חסרי הזהות או אילוף פרשני של דיברי רבנים כאלה או אחרים, שגם אם יש אמת בפרשונותו הם מיצגים את השוליים הקטנים והקיצוניים. משה שנר גם מערבב בין "ואהבת לרעיך כמוך" שהיא מצווה גדולה ביהדות (אבל הוא מתעלם ממנה) ובין הצורך ו"כי תצא למלחמה... ", שאינה מבטלת את הצורך לאהבת החבר, אלא מדגישה שזה שרוצה להשמידך אינו חבר אלא זומם לרצוח. התנהלותו מזכירה לי את קומץ היהודים באירופה של שנות ה-30 שקראו ליהודים להישאר באירופה ולא לבגוד באמא גרמניה, כי כל כוונותיה טובות ואסור לפגוע בגוי ולהעליבו. בישראל ישנה מלחמה אידיאולוגית על אופי הביטוי הנכון של הישראליות ועל הדרך, וזה לגיטימי. אבל הכותב מערבב בין זה לבין הלגיטימיות של ראיית האוייב כאוייב, והצורך האמיתי להילחם בו. אי הרצון להכיר בזכויות לאום של המתקראים פלסטינים אינה גזענות אלא ויכוח אידיאולוגי לגיטימי, כמו שלגיטימי שהערבי המקומי יתנגד לקיומה של הציונות (כלומר, לזכויות הלאום של היהודים בארץ ישראל). הטענה הציונית שלערבים כקבוצה אין זכויות לאום בארץ ישראל המערבית, אבל לערבי כאזרח יש את כל זכויותיו כאדם וכאזרח היא טענה לגיטימית שאבות הציונות דגלו בה, ובזכותם עלו גם הוריו של משה שנר לארץ. הצורך והנכונות להילחם בטרור האסלאמי ולהענישו אינה גזענות, אלא צורך קיומי בלתי נמנע.

    3. ושאינו יודע לשאול מה הוא אומר? משה שנר אומר שהוא נמנע מלהתעסק בתרבויות הסובבות אותנו ורוצות בהשמדתנו כאילו אלה אינם מרכיב בתחושת המצור והרצון להשמידנו. בקלילות הדעת הוא מדבר על "צלבניות יהודית", כמסכים, עם אוייבינו, ועם השוואתנו לשבטים האירופאיים הנוצריים צלבניים שפלשו למזרח התיכון ולארץ ישראל. ומיד הוא מגיב, כדרך שרבים מחבריו בשמאל הקיצוני, הרוצים לטאטא את המציאות מול פני שומעם, אומרים: "אבל קצרה ידי מלהעיד על סיפורי היסוד של תרבויות שכנות. בסיפורי עמי אני עוסק..." ומיד ניגש לכתב הפלסתר שלו נגד היהדות.

    4.. חכם מה הוא אומר? אני אומר שאנחנו לא נגועים בגזענות, אלא מגיבים בצורה נכונה ל'וירוסים' (מוזר שמשה שנר יורד נמוך, בפירושו את היהודים והיהדות, לרמתו של מחבר "מיין קאמפ" ולאיש סודו גבלס ומשתמש בביטויים שלו נגד היהודיות והתלמוד) שאויבינו ותומכיהם הגזענים מפיצים כנגדנו שוב ושוב ומשה שנר משמש להם קול והד, כדי לשבור את רוחנו. אני מניח שמקורם המשותף – הסוציאליזמוס – הוא מקור הרע והבושה בעולמנו.
    https://www.facebook.com/mshner/posts/10152883199227522?hc_location=ufi

    השבמחק