יום שבת, 2 במאי 2015

"אם יש לי חניך שחולם על סיירת מטכ"ל אני אלחם למענו שיגשים את החלום" - שיחה עם מוחמד כעביה, מחנך המלווה צעירים בדואים לפני גיוס



מוחמד כעביה. מחנך לאהבת הארץ

מוחמד כעביה מחנך צעירים בדואים להכיר את המורשת היהודית והבדואית של הארץ. הוא מלמד אותם ציונות, אהבת הארץ, מפגיש אותם עם צעירים בני הציונות הדתית ומנסה להילחם במגמה הזוחלת של התפשטות התנועה האסלמית ביישובי הבדואים בצפון וגם בדעות הקדומות והסטיגמות של הציבור היהודי והבדואי אחד על השני


ביום הזיכרון בכפר כעביה שבצפון המדינה התרחש אירוע מיוחד ולא שגרתי. הרחוב הראשי בכפר התמלא בדגלי ישראל ותהלוכה של עשרות צעירים וחיילים בדואים שבאו לתת כבוד לנופלים מקרב חיילי צה"ל הבדואים, מלאו את השדרה. מדובר באירוע ראשוני בקרב המגזר הבדואי שהובל על ידי צעירים מהכפר כעביה אשר בקשו להביע הזדהות עם המדינה וצה"ל.

צריך לומר כעביה הוא כפר שאחוזי הגיוס בו גבוהים למדי. הצעירים שצעדו בתהלוכת הזיכרון וההזדהות באים ממשפחות לוחמות שרבים מהן משרתות בכוחות הביטחון השונים. עם זאת, יוזם הצעדה, מוחמד כעבייה (25) סטודנט באוניברסיטת חיפה, אומר כי בקרב צעירים מהמגזר הבדואי ישנה בשנים האחרונות מגמה שלילית בכל מה שקשור לגיוס לצבא. בעיקר בקרב הבדואים בדרום אבל המגמה החלה לנגוס גם בקרב הבדואים בצפון. התנועה האסלאמית שעשתה לה נפשות באזור הדרום מנסה להגדיל את אחיזתה בצפון. "בינתיים בצפון היא נבלמת", אומר בריאיון לשביעי מוחמד כעביה, "אבל אם לא יהיה שינוי ביחס בין הצעירים הבדואים למדינה ובין החברה הישראלית לבדואים הם ינצלו את המשקעים וימשכו צעירים לכיוונם".

להתגייס מהסיבות אמיתיות
אבל לא בגלל המאבק מול התנועה האסלאמית ארגן כעביה את הצעדה ביום הזיכרון. מוחמד הוא פעיל בתנועת "אחרי!" בקרב המגזר הבדואי והוא מקדיש את זמנו לחבר את צעירי העדה עם המורשת שלהם ועם החברה הישראלית. כעביה שייך לקבוצה של צעירים בדואים שמאמינים וסבורים בכל ליבם שגורלם הולך יד ביד עם העם היהודי והחברה הישראלית. הוא מגיע ממשפחה שרבים מבניה היו לוחמים במערכת בצה"ל וכוחות הביטחון, הוא עצמו שירת ביחידה מובחרת בחיל האוויר. כשהוא שמע שתנועת "אחרי!" שפועלת לגדל מנהיגות צעירה בפריפריה החברתית של ישראל מחפשת מדריך ליישובים הבדואים הוא קפץ על המשרה בשתי ידיו. הסיבה להתלהבות העצומה של כעביה היא הרצון העמוק שלו לחולל שינוי בקרב צעירים בדואים שעומדים לפני גיוס.

"רבים מבני הנוער הבדואים מתגייסים לצה"ל מתוך תפיסה של המשכיות", אומר כעביה, "כלומר, הסבא והאבא היו חיילים אז גם הם יהיו. הכוח שמניע אותם להתגייס הוא לא פעם מגיע מכוח האינרציה. כלומר, הם לא מתגייסים מהסיבות האמיתיות".

והסיבות האמיתיות, טוען כעביה, הן אהבת העם, הארץ והמדינה. ואת זה הוא מנסה להנחיל לצעירים הרבים שתחת אחריותו. איך הוא עושה את זה? ובכן, זה אולי ישמע מוזר או משונה בשמיעה ראשונה אבל מוחמד מלמד את חניכיו על תקופת בית ראשון, בית שני ועל ההיסטוריה הארוכה של העם יהודי, החיבור של העם היהודי לארצו, השואה והוא אפילו מרביץ בהם ציונות.

החניכים וכעביה עם אלוף' במיל טל רוסו.

"אני לא מנסה לגייר אותם או לייהד אותם", צוחק כעביה, "אבל אהבת העם והארץ בהחלט כן, אני מלמד ומעביר שיעורים על ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. מהסיבה הפשוטה: אתה לא יכול לאהוב את הארץ הזו בלי לדעת את ההיסטוריה שלה".

אבל חניכיך, הצעירים הבדואים, לא מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח?
"כן, הם שואלים מאיפה נפלתי עליהם, אבל עם הזמן והלימוד מתחילה להיווצר הבנה למקום שאליו אני מכוון".

ומה עם המורשת הבדואית הערבית?
"בודאי שאנחנו מלמדים אותם על התרבות הבדואית והמוסלמית שלנו. אנחנו גאים בהיותנו בדואים וערבים. אבל אין בזה שום סתירה לעובדה שכל אחד צריך לדעת איפה הוא חי, מה העבר של המקום הזה, מה הקשר שלי ושל שכני היהודים למקום הזה, מהי ההיסטוריה שלי ושל משפחתי ושל חברי היהודים. אחרי הכול, כל הקונפליקט במקום הזה הוא על השאלה של מי הארץ ולמי יש זכויות עליה. אז כן, חשוב לי ללמוד על ההיסטוריה היהודית של הארץ הזאת וחשוב לי ללמד באותה מידה על ההיסטוריה שלנו, של הבדואים והמוסלמים במקום הזה ומתוך זה לדבר על המקום של העדה הבדואית בתוך החברה הישראלית שלדעתי היא חלק בלתי נפרד מהנוף שלה".

אז חנין זועבי מתנגדת, אז מה?
כעביה לא מסתפק בלימוד על אהבת הארץ דרך ספרים אלא בעיקר דרך הרגליים ודרך המפגש עם אנשים שנושאים על גבם את ההיסטוריה של העם היהודי. כך למשל התקיימה לאחרונה פגישה מרגשת בין החניכים לניצולת שואה שספרה להם על נוראות התקופה. הם יוצאים לסיורי שטח בכל רחבי הארץ, ניווטים, אימוני כושר, מתאמנים לקראת גיוס, פוגשים קצינים ולוחמים מקרב חיילי הגדוד הבדואי (הגדס"ר) וקצינים בכירים בצה"ל. לא מזמן התקיים מפגש מרתק בין החניכים הבדואים לחניכים בני הציונות הדתית. 

כעביה זוכר שהיו לא מעט חששות בקרב מדריכי הקבוצה הדתית לאומית. "דברתי עם כמה חברים שלי מירושלים שמדריכים קבוצות של נוער דתי לאומי ודברנו על המתחים והקשיים ואמרתי להם שחייבים לעשות מפגש. בהתחלה הם חששו ולא ידעו בדיוק איך תהיה הדינמיקה בין שתי הקבוצות ובאמת בהתחלה ראינו שהיה קיר כזה בין החניכים. לאט לאט הקרח נשבר, שתי הקבוצות הבינו שמחר הם יכולים לפגוש אחד את השני בצבא או במקום אחר. המפגש נגמר בחיבוקים ושכל צד קורא לשני 'אחי'".

איך אתה מתמודד עם העובדה שבקרב רוב הערבים, או לפחות לפי דוברי המפלגות הערביות המתנגדים לגיוס לצבא או לשירות לאומי אתה למעשה נחשב בוגד, או משתף פעולה עם הציונים?
"מי שרוצה להתבדל זכותו. אנחנו רואים את ההתבדלות הזו בעיקר בערים ערביות. לדעתי היא לא מובילה לשום מקום. הם נגד גיוס לצבא, בסדר גמור הם לא יכולים לכפות את המחשבות שלהם עלי. אז שיחשבו מה שבא להם. אני עושה רק מה שטוב בשבילי ובשביל הציבור שאני בא ממנו".

העובדה שלא נבחרה בנצרת אומרת לא מעט. זועבי

וכשאתה שומע את ח"כ חנין זועבי מקללת שוטרים ערבים רק בגלל זה שהם לוקחים חלק במשטרת ישראל, איך אתה מרגיש עם זה?
"טוב, חנין זועבי משקפת רק את עצמה כמובן. היא אמנם נבחרה מטעם מפלגה מסוימת אבל כשהיא ניסתה לרוץ לראשות עיריית נצרת אז הציבור הערבי הראה מה הוא חושב עליה. לא בחרו בה ובדרכה. אז חנין זועבי מתנגדת לגיוס, אז מה?".

מנגד, החברה היהודית לא מקבלת את המיעוט הבדואי לגמרי. בדרום נהרסים בתים לבדואים. הרשויות קובעים שמדובר בבנייה בלתי חוקית. יש מתח בין שתי החברות וקשה להתעלם מזה.
"יש לנו בעיה של דעות קדומות וסטיגמות. גם כאשר נפתלי בנט אומר שאם משאירים רכב במכתש הוא לא יהיה שם זה מגדיל את הפערים בינינו. וכשאותו אוטובוס עם נשים בדואיות התהפך ראיתי תגובות נוראיות ברשתות החברתיות. יש אנשים שמחפשים את הקיטוב ומקטלגים את כולם. רוב הציבור היהודי ורוב הציבור הבדואי לא נמצאים שם. בזמן שיש מאבק בין בדואים בדרום למדינה על אדמות הגדוד הבדואי מחזיק קו על גבול עזה ומגן על המדינה. ברור שהמציאות מורכבת אבל אני מרגיש שהתפקיד שלי ושל אחרים הוא להתמודד עם הסטיגמות הללו ולנצח אותן. החניכים שלי ואני מנסים להילחם בגזענות הזו".

כך למשל, מספר מוחמד, על תקרית שהייתה לחניך שלו באוטובוס כאשר צעיר יהודי קילל אותו כ"מחבל ערבי", למרות שעוד שנה אותו חניך אמור להתגייס ליחידה קרבית. "אותו חניך הסתכל עלי והיה לו מבט שאומר 'בשביל מה? למה להתגייס?' אמרתי לו תוכיח לאותו אדם אחרת. תוכיח שאפשר אחרת. הגזענות לא תעצור אותנו מללכת בדרך המורכבת והנכונה".

אחת הפעולות שכעביה מעוניין לשנות היא לגרום לצעירים בדואים להתגייס לכלל החילות בצה"ל. היום צה"ל מכוון את הצעירים הבדואים להתגייס לגדוד הבדואי, לגדס"ר. רבים מהצעירים הבדואים אינם יודעים כשהם מתגייסים לצבא שיש להם את האפשרות ללכת לחילות אחרים.

תהלוכת יום הזדהות והנצחה לזכר הלוחמים הבדואים בכעביה.

"זו עוד אחת מהמלחמות שלנו בדרך להשתלבות מלאה. צה"ל לא ימנע מהצעירים שלנו להתגייס לצנחנים. פעם הצעירים לא ידעו הרבה על הצבא, לא היה אינטרנט ורובם הלכו לגדס"ר. בעידן של היום העיניים נפתחות וכך גם הרצונות והחלומות ורבים מהם חולמים לשרת בשייטת או סיירת מטכ"ל. אם יש לי ילד שחולם על שייטת אני אלחם למענו שיגשים את חלומו. אם מישהו יכול להיות טייס למה שלא יהיה טייס? יש לנו צעירים שרוצים להיות בחובלים. למה לא לשלב את החבר'ה שלנו בקהילת המודיעין? התרומה שלהם תהיה עצומה. יש לי הרבה כבוד לגדס"ר והם עושים עבודת קודש. זה בית חם לצעירי העדה, יצאו משם לוחמים גדולים והם נר לרגלינו אבל מגיע לצעירים שלנו לבחור את הדרך שלהם. אני מתנגד לרצון הזה לקבע את כל הלוחמים הבדואים ביחידה אחת".

בתחילת השבוע במסגרת פרויקט של ארגון "הפנים של ישראל", אירח מוחמד את אימו המוסלמית של הצנחן הצרפתי שנרצח על ידי המחבל האלג'יראי מוסלמי מוחמד מראח בצרפת. אותו מחבל היה אחראי גם על הפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז בו נרצחו מורה ושלושה ילדים יהודים. כולם נרצחו במסע הרג מטורף בשם האסלאם. "הטרור פוגע בכל מי שעומד בדרכו", אומר מוחמד, "גם אם אתה מוסלמי. אחת הסיבות שאני כל כך גאה להיות חלק ממדינת ישראל היא העובדה שאני ניצב לצד המדינה הזו שנלחמת באומץ נגד הטרור ומכאן יוצאת בשורה לעולם המערבי והערבי: הטרור לא ינצח את הרוח של החברה הישראלית". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה