יום חמישי, 30 באפריל 2015

ציד המכשפות נגד הפרופ' היהודי והציוני בקונטיקט קולג'




סטטוס אחד בפייסבוק בו תקף פרופ' אנדרו פסין, מרצה לפילוסופיה בקונטיקט קולג', את ארגון הטרור חמאס שם אותו במוקד של קמפיין מאסיבי מצד ארגונים אנטי ישראליים. שמו הטוב הושמץ, מאמרים ועצומות הקוראים לפיטוריו פורסמו נגדו בעיתון הקמפוס והוא ומשפחתו זכו לשלל איומים ומכתבי נאצה. המרצה היהודי והפרו ישראלי היחיד בקמפוס קונטיקט קולג' נאלץ לצאת לחופשה. "הקמפוסים בארה"ב הם חממה לפעילות אנטי ישראלית. מנסים להשתיק קולות פרו ישראלים וציונים"


אנדרו פסין הוא פרופ' מכובד לפילוסופיה המלמד בקונטיקט קולג' שבארה"ב. הוא לימד במוסד הפרטי והיוקרתי כבר קרוב לעשר שנים "מאושרות", כלשונו. פרופ' פסין הוא המרצה היהודי היחידי המלמד בקולג' וככל הנראה הוא גם המרצה היחידי הכי פרו ישראלי בקמפוס. זהו חטאו הנורא מכל שגרם לו ולמשפחתו לחוות ציד מכשפות של ארגונים פרו פלסטיניים, אנטי ישראלים שהחליטו לפתוח בקמפיין לפיטורי הפרופ' לפילוסופיה משערי הקמפוס ונכון לעכשיו, מטרתם הושגה, כי פסין, מאז החלה הסערה, לא חזר לעשות את מה שהוא כל כך אוהב, ללמד סטודנטים. 

הכול התחיל בסטטוס בפייסבוק בימי מבצע "צוק איתן". טילים נוחתים בערי המרכז בישראל, חיילי צה"ל לוחמים בעזה ודעת הקהל העולמית נוזפת במדינה היהודית. פסין, תומך ישראל מוצהר, מעולם לא השמיע את דעותיו בתוך מסדרונות הקולג' ובכיתות אבל ברשת החברתית הוא מרשה לעצמו לבטא את עמדותיו על ישראל ובעיקר על חמאס. פסין מבקר בעקביות את ארגון החמאס ושיטותיו הרצחניות. וכך בימי המבצע פרסם פסין פוסט קצר למדי מדוע לדעתו הסגר של ישראל על רצועת עזה מוצדק. בפוסט הזה כינה פסין את חמאס ככלב "פיטבול נגוע בכלבת" היושב בכלוב. הוא הזכיר את האוטובוסים המתפוצצים של חמאס, הטילים המתפוצצים על גני ילדים בישראל וביקר את המקהלה הבינלאומית שדורשת להסיר את הסגר בלי להכיר את ההיסטוריה הרצחנית של חמאס ובלי להבין את ההשלכות. פסין דימה את הביקורת הבינלאומית על ישראל במשלו לפעילי ארגוני זכויות בעלי חיים הדורשים לשחרר "פיטבול נגוע בכלבת" לחופשי ואחרי שישוחרר ויתקוף יאשימו את הנתקף בתוקפנות לאחר שזה ינסה להגן עליו מהכלב הסורר. הסטטוס פורסם, קיבל כמה לייקים וכמה תגובות בודדות ונראה בתחילה שהוא לא עורר עניין מיוחד עד שלפני שלושה חודשים הוא קיבל אימייל מסטודנטית בקמפוס ששמה לאמיה קאנדהקר, תלמידת קולג' מוסלמית שנכנסת לשיעוריו. 

קאנדהקר כתבה במייל הפרטי לפרופ' פסין כי היא נפגעה עמוקות מהסטטוס שכתב על "העם הפלסטיני" אותו הוא מדמה לכלב פיטבול הנגוע בצרעת וטענה שמדובר בגזענות. פסין הבהיר בתשובתו לסטודנטית כי הוא לא כתב על הפלסטינים אלא על ארגון חמאס ולמעשה הוא מבקר את ארגון חמאס באופן שיטתי. פסין שב וטען בהתכתבות כי הסגר על עזה הוא מוצדק בגלל הטקטיקה הטרוריסטית שנוקט הארגון. עם זאת, כתב הפרופ' כי לאור העובדה שהסטודנטית בכל זאת חשבה כי הפוסט נכתב על הקולקטיב הפלסטיני ולא על משטרו ושאפשר לטעות בהבנתו, אמר פסין כי הוא ימחק את הפוסט שנכתב בימי מבצע צוק איתן לפני עשרה חודשים.

באופק סערה
פרופ' פסין בתמימותו חשב שבמחיקת הסטטוס יסתיים העניין. אלא שכאן הסיפור רק מתחיל. פסין לא ראה את הסערה שמתקרבת אליו ולא הבין שלא מדובר בסטודנטית תמימה שמחפשת לקיים איתו שיג ושיח על יחסי ישראל והחמאס. הסטודנטית קאנדהקר הייתה חלק מקבוצה אנטי ישראלית ששמה "סטודנטים למען צדק בפלסטין", היום חושב פסין שכל המהלך היה מתוכנן על מנת להשתיק את הקול שלו, קול שמצהיר על תמיכה בישראל.

כעבור מספר שבועות מההתכתבות עם הסטודנטית התפרסמו בעיתון הקולג' שלושה מאמרי דעות המאשימים את פרופ' פסין בגזענות. אחד מהם היה של הסטודנטית גב' קאנדהקר. עורכי העיתון לא חשבו לקבל תגובה מהפרופ' שהואשם בגזענות, בריונות, שנאת האחר ו"בעשיית דה הומניזציה לפלסטינים" וקראו לפיטוריו. העיתון יצא לפני חופשת הסמסטר כך שפסין אפילו לא יכול היה להגיב להתקפה נגדו. בעצת אחיתופל, ככל הנראה, של הנהלת הקולג', התבקש פסין לפרסם מכתב התנצלות על הדברים מה שעוד יותר גרם לקבוצות האנטי ישראליות להמשיך במתקפתם על הפרופ' הפרו ישראלי.

מהשלב הזה השיח הדרדר לשיח שנאה מובהק נגד פרופ' פסין. הוא קיבל איומים על חייו. משפחתו נאלצה לקרוא מכתבי שנאה שנשלחו אליהם בדואר שמאשימים אותם בכל הצרות והתחלואות של המזרח התיכון. עצומות פורסמו ברשת הקוראות לפיטוריו של "הפרופ' הגזען". כתובות גרפיטי נכתבו נגדו ברחבי הקמפוס. הנהלת הקולג', מהלחץ של הארגונים הפרו פלסטיניים בטלו יום לימודים על מנת לדון בתופעת הגזענות. מחלקות בתוך הקולג' פרסמו הצהרות המגנות את "הגזענות" שהפגין הפרופ' לפילוסופיה. פסין הועלה על מוקד. בסופו של יום ציד המכשפות צלח. הפרופ' היהודי והפרו ציוני היחיד בקונטיקט קולג' לא עמד בהתקפות ויצא לחופשת מחלה ומאז לא חזר ללמד בקמפוס ולא בטוח שהוא גם יחזור ללמד שם.

"לקח לי כמה שבועות להבין באמת מה קרה בסיפור הזה", מספר פרופ' אנדרו פסין בריאיון לשביעי, "בהתחלה חשבתי שמדובר בעניין של כמה סטודנטים שנפגעו מהשימוש שלי בשפה חזקה. אבל היום ברור לי לחלוטין שיש כאן ניסיון, ביוזמת סטודנטים אנטי ישראלים לאיים, להשתיק ובסופו של דבר לנסות להרוס את הקריירה של פרופ' יהודי שחושב שמותר לו להביע הזדהות עם מדינת ישראל. בהמשך למדתי שמדובר בקבוצה שנצחה על מבצעים דומים נגד תומכי ישראל במקומות אחרים וזו מין שיטה להשתיק את הקולות הללו שלא מיישרים קו עם הקריאות נגד ישראל".

בגידת האינטלקטואלים
פרופ' פסין אומר כי "הפרשה הזו גרמה ללחץ אדיר על המשפחה שלי. אלו היו החודשיים הכי מאתגרים בחיינו כמשפחה". יש לו גם דברי ביקורת לא מעטים על התנהלות המוסד בו הוא נהנה לעבוד וללמוד במשך שנים. אמנם גם הנהלת הקולג' לא הבינה בהתחלה לאלו ממדים "פרשת הסטטוס הישן" יגיעו אבל כשגלגל השלג החל להתעצם חלק ניכר מעמיתיו העדיפו להתחפר בכיסאותיהם ולא להתייצב לצדו. "אחד הדברים המטרידים ביותר הוא העובדה שכמעט כל הסגל בקמפוס שלי נשלט על ידי הקמפיין של אותם סטודנטים. ברגע שהמילה 'גזענות' נזרקה לאוויר החלו בפקולטות השונות לפרסם הצהרות המגנות אותי בלי שמשהו מנסה לברר עד הסוף על מה המהומה. זה היה אכזרי ומדכא לראות כל כך הרבה אנשים חכמים שיכולים להפוך במהירות להמון שלא מעוניין לחשוב ולהפעיל את השכל הישר".

אתה סבור שמטרת הביקורת מלכתחילה הייתה לגרום לסילוקך מהאקדמיה רק בגלל שאתה פרו ישראלי?
"אכן כן. הקמפיין הציבורי החל כאשר שלושה סטודנטים קראו לפיטורי בעיתון הקולג'. מאז המאבק, מסע הפרסום, רק מסלים. פורסמה עצומה הקוראת להנהלת הקולג' 'לגנות את פרופ' פסין על גזענותו'. אחר כך הוקם פורום פתוח שהורכב במידה רבה על ידי גורמים אנטי ישראלים, אנטישמיים ו'אנטי פסין' שהמשיך לקרוא לפיטורי. צריך להבין, גם אם הם לא יצליחו  לגרום לפיטורי מאמציהם גורמים לצנן כל אפשרות לחופש ביטוי מלא. מי יעז היום לדבר לטובת ישראל בקמפוס? תלמידים ומרצים שלחו לי מכתבי תמיכה במייל וכולם הוסיפו שהם פוחדים לדבר בקמפוס שלא יקטלגו אותם כאוהבי ישראל".

האם יש היום בעיה לאנשי אקדמיה וסטודנטים בקמפוסים של ארה"ב להצהיר על תמיכתם בישראל?
"בהחלט. למרבה הצער. למרות שאמריקאים באופן כללי הם התומכים הגדולים ביותר של ישראל, הקמפוסים הפכו לחממה לפעילות אנטי-ישראלית. אפשר לקרוא  בכל כמה ימים על עוד אירוע שבו סטודנטים ואנשי סגל פרו-ישראליים עומדים בפני איומים ואפליה; קבוצות כמו סטודנטים למען צדק בפלסטין מקיימים אירועים אנטי ישראלים ואנטישמיים עם קריאות לחרם, משיכת השקעות וסנקציות על ישראל. וההתנגדות מולם היא מינימאלית. יש כמה ארגונים טובים שמתחילים להילחם במגמה הזו אבל יש הרבה עבודה לפנינו".

אתה מזהה גם מגמה אנטישמית בקרב אותם ארגונים הקוראים לחרם על ישראל?
"אכן כן. קשה מאוד להבין את האובססיה של העולם עם ישראל, את הסטנדרטים הכפולים של העולם מישראל ללא ההנחה שיש גורמים אנטישמיים שמחוללים זאת. אנטישמיות משתוללת בעולם הערבי והמוסלמי זמן רב לפני הקמתה מחדש של מדינת ישראל והיא משחקת תפקיד בפעילות של אותן קבוצות בקמפוס. קשה מאוד להבין את המנוע של ארגוני ה- BDS הקוראים לחרם מורחב על ישראל, באקדמיה, אומנות וכיוצא בזה ללא האלמנט האנטישמי".

אתה חושב לעזוב את קונטיקט קולג'?
"אהבתי את קונטיקט קולג' לפני שהפרשה הזו התחוללה ואני אשמח לחזור לקונטיקט קולג' שאותה אוכל לאהוב שוב. אך ללא ספק האכזבה העמוקה שלי מהתנהגות של הקולגות שלי במישור האינטלקטואלי והמוסרי הופכים את השאלה הזו לשאלה מאתגרת במיוחד".

לאור כל מה שקרה אתה תעדיף היום פחות להתבטא בענייני ישראל והסכסוך? או לא להבליט את העובדה שאתה פרו ישראלי נלהב?
"בדיוק ההיפך. לפני הפרשה הזו התמיכה שלי בישראל הייתה מחוץ לכיתה, מהצד וברמה מאוד צנועה. אני חסיד מאוד גדול של חופש הביטוי הכולל שיח חופשי ורציונלי, נטול כל אלמנט של בריונות. עכשיו כשאני חווה את הטקטיקות של מבקרי ישראל שאין להן דבר עם חופש הביטוי אלא מקיימים טרור אינטלקטואלי אני משוכנע יותר מתמיד שיש לדבר בקול בעד ישראל. הטרגי והאירוני בסיפור שלי הוא שעמיתי שמרימים את דגל חופש הביטוי פעלו לגנות אותי כאשר למעשה הייתי היחידי שנלחם למען המדינה שמקיימת ונלחמת למען אותם ערכים של חופש ביטוי. בעוד שמבקרי מצאו את עצמם מגוננים על חמאס, ארגון טרור המצהיר על תמיכה מלאה בג'ונסייד המתנגד לכל עקרון של ערכים בהם דוגל הקולג'". 

אני מניח שיש לא מעט אוניברסיטאות בארץ שישמחו להעסיק אותך. חשבת על זה? על עליה?
"בא נאמר, שאם אתה שומע על אוניברסיטה בארץ שמחפשת פרופ' לפילוסופיה אתה מוזמן לכוון אותן אליי".

עצומה התומכת בחופש הביטוי בקונטיקט קולג' בעקבות ציד המכשפות נגד פרופ' פסין.

הכתבה פורסמה במגזין שביעי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה