יום רביעי, 22 באפריל 2015

טוב פה, אפילו טוב מאוד (ואם יש בעיות נדע להתמודד איתן)



לא מנצחים אותנו כל כך מהר. צילום: Jonathan Fain

ישראל היא מדינה חזקה, מעצמה אזורית, כבר לא צעירה ואפילו ותיקה יותר ממדינות אירופאיות והעיקר החברה הישראלית מפגינה בעקביות חוסן לאומי יוצא מגדר הרגיל ואופטימיות חסרת תקנה. אלו קביעותיו החוזרות ונשנות של פרופ' גבריאל בן דור שכבר 15 שנה יושב וחוקר את החוסן הלאומי של החברה הישראלית. משנת 2000 עורך פרופ' בן דור את מדד החוסן הלאומי יחד עם עמיתי מחקר באוניברסיטת חיפה והנתונים חוזרים על עצמם פחות או יותר באותה צורה עם זליגות לכאן ולכאן. הישראלים מאמינים בעצמם, מאמינים בעתידה של המדינה ומאמינים בצדקת הדרך. גם אחרי אינתיפאדות קטלניות, מבצעים צבאיים ואיום גרעיני מטהרן, הישראלים, אומר פרופ' בן דור, לא רואים באיומים הללו צל שחור שמאפיל על חייהם. אלו בעיות שהחברה הישראלית תתגבר עליהן או תדע להתמודד איתן בבא העת.

עובדתית, טוען פרופ' בן דור, יש סיבות טובות מאוד להיות אופטימיים. מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות היותר טובות שלה אי פעם. זאת הסיבה שכאשר הוא שומע טרוניות או אמירות בסגנון "ישראל היא מדינה צעירה, קטנה, חלשה וענייה" הוא זז באי נוחות על כסאו. "אנחנו כבר מזמן לא שם", הוא קובע בהחלטיות. "עובדתית כל המשפט הזה לא עומד במבחן המציאות".

תן לי קצת מהאופטימיות שלך.
"טוב, אנחנו כבר לא מדינה צעירה. כשמגיעים לגיל 67 זה כבר שלב מתקדם בחיי בגרות של מדינה. צעיר, אתה לא. מדינת ישראל יותר מבוגרת מ- 70% מהמדינות החברות באו"ם. מתוך כל המדינות החברות באו"ם, ויש כ-200 כאלו, אנחנו בשליש המבוגר יותר. לגבי העניין של 'מדינה קטנה'. תמיד נהיה מדינה קטנה בשטח אבל באוכלוסייה אנחנו כבר עוקפים מדינות רבות באירופה".

עם ה-8.5 מיליון אזרחים שלנו?
"בהחלט כן. אנחנו במצב היום שאנחנו יותר גדולים משוויץ, נורווגיה אירלנד, פינלנד, ניו זילנד ועוד מדינות רבות ומכובדות במשפחת העמים". בהרצאותיו אוהב פרופ' בן דור לתת דוגמא ממדינת המוצא של הוריו, הונגריה. כשהוריו עלו לארץ לפני כמה עשרות שנים טובות, באותה תקופה חיו בהונגריה 10 מיליון אזרחים ובישראל כמיליון וקצת היום יש בישראל 8.5 מיליון ובהונגריה 9.8 מיליון. "בעשור הבא אנחנו עוברים אותם", אומר בן דור בגאווה, "ולפני תום העשור יהיו עוד מיליון אזרחים בישראל. ובשנים 2020 - 2025 נהיה עשרים מיליון אזרחים. אלו דברים פנטסטיים."

כבר מזמן לא מדינה קטנה וצעירה
אם יש משהו שמציק לפרופ' בן דור אלו קביעות הנהי והבכי שמדינת ישראל חלשה ועניה. "אין מופרך יותר מזה", קובע הפרופ'. "עברנו בתוצר הלאומי גולמי – טירליון ₪. התוצר לאומי גולמי לנפש שזה מדד טוב של רמת החיים תלוי איך מודדים את שער הדולר בין 32 אלף ל-36 אלף דולר לאדם. זה שם אותנו מעל לאיטליה, ספרד ופורטוגל ולפני הנתונים האחרונים מעל לצרפת ולא רחוק מגרמניה ובריטניה המדינות המובילות באירופה ולא דומה לאף אחד במזרח התיכון."

אופטימי במיוחד, כמו כל הישראלים. פרופ' בן דור

בנוסף לכך, אומר פרופ' בן דור, ישראל השכילה לייצר שיתופי פעולה מסחריים, כלכליים, חקלאיים וגם ביטחוניים עם ברזיל, הודו, רוסיה, סין ויפן מדינות שהן המעצמות הבאות שבדרך. גם עם העולם המוסלמי סוני יש לישראל שיתופי פעולה כלכליים. טורקיה למרות כל הבעיות והשלטון העוין שלה כלפי ישראל מנהלת קשרי מסחר ענפים עם ישראל. "יש לנו איים של תמיכה בטורקיה בעיקר באליטה הצבאית, המעמד הבינוני והעירוני בקרב אנשי העסקים. המסחר עם הטורקים עומד על 5 מיליארד  דולר בשנה וזה ממש לא מעט". 

"ולגבי הביטחון", ממשיך בן דור, "הנה נתון שקבלתי לא מזמן מהדוח של המכון האסטרטגי בלונדון. לפי הדו"ח הזה אנחנו נחשבים כאחת מעשר המדינות החזקות בעולם על פי הממדים הכמותיים. חיל השיריון שלנו עולה על מה שיש בצרפת ובבריטניה, מעצמות-על החברות במועצת הביטחון של האו"ם. אנחנו לא עוקפים אותם באופן יחסי אלא עולים עליהם באופן האבסולוטי. כנ"ל במספר המטוסים. אז עם כל הכבוד לנהי והבכי אנחנו לא כאלה קטנים, לא מסכנים ולא שום דבר."

אתה אומר שנפלא פה אבל לפי הפרסומים על מדד העוני יש כאן ילדים רעבים.
"לא אמרתי שאין בעיות ואתגרים. יש המון. לגבי העוני, תלוי איך מודדים. נתוני המאקרו של החברה הישראלית מצויינים. עם זאת, חלוקת ההכנסה אינה טובה והשוויון בנטל גדל. הסיבה לכך היא המעבר החד של המפלגות ששולטות בישראל ב-15 שנה האחרונות ממודל של מדינה חצי סוציאליסטית עם הרבה מאוד מיסים ושירותים לאזרח עם מיסוי נמוך, ובניגוד לבכי של כולם, המיסוי בארץ באמת נמוך. צריך לציין שגם השירותים לאזרח מבחינת תשתיות עדיין חסרים. למעט, אגב, השירות הרפואי שאותו כולם אוהבים לבקר אבל הוא עדיין עומד ברמה מאוד גבוהה. עם זאת, האוכלוסייה גדלה ומספר המיטות בבתי החולים לא גדלו. ממשלת ישראל החליטה להשקיע בתשתיות הפיזיות, למשל בכבישים בארץ, וכל מי שנוסע היום בכבישים יודע שהתשתיות שופרו פלאים כי השקיעו בהן. במיטות בתי החולים לא השקיעו. אז יש כאן בעיה של אי שוויון הולך וגדל. אין עוני נרחב יותר מארצות מערביות אחרות אבל אי השוויון גדל."

שיתופי פעולה פורצי דרך. נתניהו עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי (צילום: לע"מ)
יותר חרדים וערבים מזדהים עם המדינה
במדד החוסן הלאומי בודק בן דור חמישה פרמטרים עיקריים: פחד, אופטימיות, אמון במוסדות, פטריוטיות, מילטנטיות. הסקרים הללו שנעשים על 2020 איש במשך 15 שנה בודקים את כל חלקי האוכלוסייה במדינת ישראל. יהודים, ערבים, חרדים, מתיישבים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. בישראל יש פחד די גבוה מטרור. כלומר אנשים בישראל מודים בכך שהם מפחדים ברמה מסוימת, אך הם אופטימיים מאוד ובטוחים שאפשר להתמודד עם הטרור בהצלחה. "מבחינת הפחד מטרור אנחנו נמצאים היום בנקודה הנמוכה מכולן. כלומר, אם מטרת הטרור היא לגרום לפחד ולפחד משתק אז אין ספק הטרור נכשל".

מדד "המיליטנטיות" מנסה לבדוק עד כמה הציבור בישראל דוחף ומאיץ את מקבלי ההחלטות להגיב בתקיפות כלפי האויב. יש יציבות יחסית ברמת הפחד וגם ברמת המיליטנטיות. כלומר, הציבור לא לוחץ על הממשלה לעשות פעולות נמהרות. הציבור סבור, אומר בן דור, שהמלחמה בטרור היא דרך ארוכה והוא נותן למקבלי ההחלטות חופש פעולה. הנתון החשוב ביותר, לדעתו, שמשתקף מדי שנה היא רמת האופטימיות הגבוהה של החברה הישראלית.  

"הציבור הישראלי ניחן ברמה מאוד גבוהה, על פי כל קנה מדידה, בחוסן לאומי מוצק", קובע בן דור, "לא בגלל שהוא מאמין נלהב במנהיגות הפוליטית והמדינית שלו אלא כי הוא מאמין בחברה הישראלית ובצדקת הדרך שלה. אנשים מאמינים במדינת ישראל ובדרכה. הם מאמינים כי המקום שבו הם גרים הוא מקום טוב לחיות בו ויש כאן עתיד עם או למרות המנהיגות כי היסודות האורגאניים של החברה חזקים."

מדד הפטריוטיות בודק את מידת האהדה והחיבור למדינה. בציבור היהודי הנתונים גבוהים לאורך השנים. מה שמפתיע בשנים האחרונות הוא שהנתונים עולים גם בקרב הציבור הערבי. "אז למרות מה שאנחנו קוראים בעיתונים על הפגנות זעם של ערבים ותחושות קיפוח, די הרבה ערבים גאים להיות ישראלים ואין להם שום כוונה לזוז מפה ולהתמרד נגד מדינת ישראל. רבים מהם שמחים במדינת ישראל שבה גם להם יש זכויות."

הנתונים מראים עליה ברמת הפטריוטיות גם בקרב הציבור החרדי. "בדומה לציבור הערבי, החרדים מדברים בקול שונה מהמנהיגים שלהם. פחות מנוכר מהישראליות הממלכתית, יותר גאה להיות ישראלי". רמת פטריוטיות גבוהה מאוד נרשמה בקרב הציבור הדרוזי. לפני עשור הדרוזים והיהודים בטאו את אותה רמת פטריוטיות עם זאת לאחרונה יש שחיקה וחלקם התרחקו ונסחפו לזרמים רדיקליים בדלניים. הציבור הערבי נוצרי לפעמים מגלה הזדהות גבוהה עם מדינת ישראל בעיקר בזמנים בהם נוצרים נטבחים ברחבי המזה"ת עם זאת, יש אירועים שמרחיקים אותם מהזדהות מלאה עם המדינה.

שלום סין. שיתופי פעולה כלכליים עם המעצמה. בנט בביקור בסין

טהרן לא משפיעה על הישראלים
פרופ' בן דור הוא ראש התכנית ללימודי ביטחון לאומי, בעבר היה רקטור אוניברסיטת חיפה ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה. כמו רבים אחרים הוא עוקב אחרי השינויים מרחיקי הלכת במזרח התיכון. גם כאן, מצבה של ישראל השתפר ללא היכר אם כי, כמו תמיד, הסיכונים, האיומים והאתגרים משתנים.

"מבחינת האיום מול צבאות קונבנציונאליים הסכנה כמעט אפסית. מדינות אויב התפוררו ואינן", אומר בן דור, "גם מבחינת לחימה בטרור יש לישראל הצלחות גדולות גם היכולת של ישראל לשתף פעולה עם מדינות סוניות מתונות מעצימה את הביטחון הלאומי. מנגד הסכנות לא מתפוגגות. מדינות גדולות מתפוררות ואף אחד לא שולט בהן וזה מאוד מסוכן וכמובן פרויקט הגרעין האירני. אבל סך הכול רמת הביטחון הלאומי לא ירדה, האיומים השתנו וצריך להגיב להם בצורה יצירתית ונכונה".

הגרעין האיראני לא משפיע על מצב הרוח הלאומי? הציבור לא מגיב לזה?
"התשובה היא לא. זה לא משפיע על הציבור. לא מצאנו סימנים. הציבור יודע שיש בעיה והוא מבין שצריך לפתור אותה. זה לא מערער את האופטימיות של הציבור הישראלי."

פרופ' בן דור לא מתעלם מהבעיות שיש לישראל מול ארה"ב ואירופה. הוא מבקש אבל לשים לב לשני הבדלים בין ממשל אובמה לאירופאים. אובמה, שלדברי בן דור, ניהל ומנהל מדיניות של כישלון במזה"ת, יתחלף עוד מעט. עם זאת, דעת הקהל בארה"ב הולכת יד ביד עם ישראל. "המעמד של ישראל בציבור האמריקאי מאוד איתן, כמעט בכל השכבות למעט סדקים בקמפוסים שם היחס עוין מבעבר. עם זאת, באירופה המצב הפוך, המנהיגות האירופאית והאליטה הביטחונית רואים עין בעין עם ישראל אבל דעת הקהל האירופאית בקרב אליטות תקשורתיות, משפטיות ואומנותיות ואם נוסיף להן את המיעוט המוסלמי ההולך וגדל שם המצב של ישראל בשפל. אז יש לנו הרבה עבודה באירופה."

אבל סך הכול אפשר לומר שאתה אופטימי מאוד. 
"אופטימי, כמו כל הישראלים. אנחנו חברה איתנה שמאמינה בעצמה ואנחנו יודעים להתקדם לקראת המטרות ההיסטוריות של הביטחון הלאומי שלנו. אז אין סיבה שלא להיות אופטימיים". 

הכתבה תפורסם בגיליון יום העצמאות של מגזין שביעי


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה