יום שישי, 12 בספטמבר 2014

פלסטינים נגד השמאל הרדיקלי: "תפסיקו להתבכיין" # מה עובר על תחקירן לשעבר של ארגון שוברים שתיקה? # קטטה במפלגת העבודה: האם יריב אופנהיימר פוגע או מוסיף מנדטים?

מסרבים להיות אויבים?

האם לפלסטינים יש ביקורת על ארגוני השמאל רדיקלי? ובכן, לא מעט. ולאחרונה ניתן יותר ויותר ביטוי לתופעה הזו של ביקורת פלסטינית נגד שיתופי פעולה עם ה'יהוד'. הסיבות לכך רבות ומגוונות. הכעס מגיע לא פעם על הבולטות התקשורתית העולמית והערבית שמקבלים אותם אקטיביסטים מעטים, על חשבון המאבק הפלסטיני האותנטי. לא פעם הביקורת מגיעה על הבכיינות של פעילי שמאל למיניהם שמעיזים לשים את עצמם באותו מקום של הפלסטיני המדוכא. פעמים שנטען שאפילו ארגון השמאל הקיצוני ביותר לא באמת יוצאים נגד "השיטה". הם, הרדיקלים, עסוקים ברומנטיקה של המאבק, בצדקנות, אבל לעשות מהפכה ממשית נגד המשטר ולא רק לצעוק על מתנחלים, צה"ל וליברמן, הם לא ממש עושים
. השיטה היא מדינת ישראל עצמה. כל עוד אתם חלק ממנה, טוענים המבקרים הפלסטינים, אתם נגועים בה. אותם פלסטינים למעשה דורשים מהרידקלים להתנתק לגמרי מהישות הציונית.

כך למשל, שתי בלוגריות פלסטיניות פרסמו רשימה שזכתה לתהודה רבה ברשתות החברתיות בה הן זעמו על "הבכיינות" של פעילי השמאל. הבלוגריות, לינה אלאספין ובודור חסאן, יצאו נגד אמירות של פעילי שמאל שטענו שהם "קורבנות" של הגזענות הישראלית. "לא, אנשי שמאל רדיקליים ישראליים יקרים, אתם לא קורבנות. אתם חלק מהבעיה", כתבו הבלוגריות, "אתם חלק מהסיבה לכך שאנשינו ימשיכו לסבול. עצם קיומכם בא על חשבונם של הפליטים הפלסטינים שטוהרו אתנית מפלסטין והמשיכו להיות מופצצים על ידי ישראל בעזה. רק בגלל שאתם חווים חלק קטן ממה שהפלסטינים מתמודדים על בסיס יומי אין זה אומר שאתם יכולים לשחק את תפקיד הקרבן או אפילו לנסות להשוות בין ה"סבל" שלכם לפלסטינים".

הבלגוריות ביקרו את החשיפה הרבה שזוכים אותם פעילי שמאל רדיקלי גם בתקשורת מערבית וגם בתקשורת הערבית. לטענתן, הפעילות של ארגונים אלו היא חסרת משמעות ומציגה מצג שווא. הפתרון לעשייה משמעותית, לפי הבלוגריות, למרבה ההפתעה, הוא אם יהגרו הפעילים היהודים לחו"ל ויעזבו את המדינה.

מאמר נוסף שעורר דיון הוא של מרים ברגותי שבקרה בחריפות את ארגון השמאל "שוברים שתיקה". במאמרה "שוברים שתיקה וגישתם הקולוניאליסטית" טוענת ברגותי טענה שנשמעת לא פעם גם בקרב מבקרי הימין. אם בצעתם פשעי מלחמה עליכם להסגיר את עצמכם בפני בית דין בינלאומי, היא אומרת. לא מספיק להתבכיין ולקבל טפיחה על השכם בעיתונות בינלאומית. פשעתם - תשלמו. "זה לא מספיק לדבר. חלק מהחיילים האלה שבחרו לדבר, ומסתובבים ברחבי העולם לדבר על פשעים שהם ביצעו, בכל זאת עדיין ממשיכים לחיות בחברה מדכאת ולקחת חלק בפרקטיקות היומיומיות בחברה הקולוניאלית הזו."

בלוגר פלסטיני אחר, רנא נזאל, טען כי הדוחות של שוברים שתיקה נשארים בסופו של יום רק דוחות וניירות. "יש תכלית בשמירה על תיעוד הפשעים שבוצעו - מפיו של העבריין. יש לזה מקום במונחים של מחקר וניהול רישומים. אבל בשבילי, זה נגמר שם."

בסופו של דבר טוענים אותם צעירים הקול שמקבלים אותם פעילי שמאל רדיקלי מגיע על חשבון "הסבל" הפלסטיני. "אל לנו לרומם את מבצעי הדיכוי לשעבר בגלל שהם החלו להשתמש בלשונם אחרי שמשכו ידם ממהדק", כתבה ברגותי. 

שובר שתיקה נגד 'שוברים שתיקה'

הביקורת על 'שוברים שתיקה' מביאה אותי למקרה המוזר של אחד מפעילי הארגון לשעבר: ערן אפרתי. מר אפרתי היה תחקירן של 'שוברים שתיקה' ומלקט עדויות. הוא העיד על עצמו שאסף כאלפיים עדויות. היום, אפרתי התנתק משוברים שתיקה והוא לא מפסיק ללכלך עליהם תחת כל עץ רענן. הוא הצטרף לתנועת החרם על ישראל ונושא הרצאות בחו"ל ומשמיץ את ישראל, עיתון 'הארץ' ו'שוברים שתיקה'. 

להחרים את ישראל זה (מוצר צריכה) בסיסי. אפרתי בקמפיין BDS
אולי באיזשהו מקום ערן אפרתי הוא פרי הבאושים של ארגון 'שוברים שתיקה'. שמעתי כמה הרצאות של הבחור ואין ספק, ואני מזמין אנשים לשמוע כדי לראות בעצמם, מדובר באחד המופעים ההזויים המוטרפים ומפיצי השנאה נגד ישראל (כולל נגד השמאל הישראלי אליו עוד נגיע) בעולם.

האיש היסטרי, דבריו מלאי פאתוס, היסטריה ולא פעם מתובלים בשגעון וקונספירציות מתוך עולם מדומיין. ראשית, בכל הרצאה של הבחור הוא מעלה מהאוב את סבתו שניצלה מהשואה והייתה צורחת בלילות. צרחות שהזכירו לו צרחות של אימהות פלסטיניות בשטחים. בקול וובר וסדוק, כאילו הוא נותן עדות במשפט אייכמן או משהו, הוא מספר על אירועים וכאילו חוזר אליהם מחדש, ומתחנן מהקהל האמריקאי שיחרים את ישראל לאלתר. למה? כי הם הבאים בתור. הם הבאים בתור למות. כן, כן. אפרתי מספר על הנשק שישראל מייצרת ומתאמנת על פלסטינים על מנת לבדוק את איכותו ואחר כך מוכרת אותו לארה"ב. גם אתם תמותו מהרובים של התעשייה הצבאית הישראלית. כדי להמחיש את הסיפור הזה מתאר אפרתי מפגש שהיה לו עם שוטר בארה"ב שסיפר לו שהוא חזר מאימון בישראל יחד עם הצבא והמשטרה. וזהו. זו ההוכחה שאזרחי ארה"ב הם הבאים בתור. ראו הוזהרתם. 

אחת התמונות שמפיץ מר אפרתי בחשבונו האישי
למה הוא עזב את 'שוברים שתיקה' ופתח במופע השמצה מחוף לחוף בארה"ב? ובכן לדבריו ארגון השמאל 'שוברים שתיקה' עובדים יד ביד עם צה"ל. הוא גילה שארגון השמאל צנזרו חומרים שהוא הביא לפרסום בספרי העדויות של שוברים שתיקה. לדבריו הדברים נעשו בגלל שהצנזורה הצבאית אסרה על שוברים שתיקה לפרסם את הדברים. מאותה סיבה גם עיתון 'הארץ' החליט לדבריו לא לעבוד עם ארגון 'שוברים שתיקה'. לדבריו, העיתונאי עמוס הראל מ'הארץ' הבטיח לעשות כתבות על החומרים של אפרתי וחבריו אך בסוף החליט לוותר. לטענתו, הסיבה לאי פרסום הדברים היא  שדובר צה"ל אמר ל'הארץ' או שאתם איתנו או שאתם עם 'שוברים שתיקה'. אפרתי החליט לעזוב את ארגון השמאל המצנזר, לדבריו, ולהפיץ את העדויות שהוא מלקט ואוסף לתקשורת הזרה. 

 ערן אפרתי באחד ממופעיו ההיסטריים בחו"ל

עכשיו נשאלת השאלה, אם אדם מפיץ הזיות על מדינת ישראל, חי קצת בסרט ובתחושת נרדפות האם אפשר לסמוך על עדויותיו האחרות? 

בקשתי את תגובת שוברים שתיקה על החבר ערן אפרתי שעזב את ארגונם. זו תשובת אבנר גבריהו פעיל הארגון: "ערן אפרתי כבר לא פעיל בשוברים שתיקה מזה מספר שנים, אנחנו לא מכירים את העבודה שהוא עושה היום ושהיא כמובן לא קשורה לארגון. ביחס לטענה עצמה אני לא בטוח למה בדיוק אתה מתכוון אבל ארגון שוברים שתיקה פועל בהתאם לחוקי מדינת ישראל, ואנחנו לא נעשה דבר שעלול לפגוע בביטחונה. אתה מוזמן להציץ באתר שלנו ולראות עשרות חיילים וחיילות ששירתו בשטחים ששוברים שתיקה ומסבירים מהי אותה שתיקה."

האם יריב אופנהיימר מזיק למפלגת העבודה? בפ"ת חושבים שכן

ח"כ משה פייגלין הוזמן לשיחה משותפת יחד עם ח"כ נחמן שי בסניף של מפלגת העבודה בפתח תקווה מטעם חוג ה"4 בנובמבר". מי שלא אהב את התמונות המשותפות של פייגלין עם פעילי מפלגת העבודה הותיקים הוא חבר מפלגת העבודה ומזכ"ל 'שלום עכשיו', יריב אופנהיימר, שאמר שמדובר ב"אבדן ערכים של מפלגת העבודה" שהזמינה את "גדול המסיתים נגד רבין". 

שלום קוטלר מימין לח"כ פייגלין: "אופנהיימר התעצבן?"

כיוון שאני פתח תקוואי ואני מכיר קצת את אנשי מפלגת העבודה בעיר הזו בה חיים די בהרמוניה דתיים וחילונים ימנים ושמאלנים חשבתי שלמארגן המפגש עם פייגלין, שלום קוטלר, מזכיר סניף מפלגת העבודה, יהיה מה לומר. ובכן היה לו.

"אופנהיימר התעצבן? אוקי אני מתכוון להמשיך לעצבן אותו", אמר קוטלר בשיחה איתו. "מפלגת העבודה צריכה להיות מרכז ואפילו מרכז ימינה. ומה הוא מדבר בשם רבין? רבין תמיד אמר לנו שלפני שמקבלים החלטות צריך לדעת להקשיב. אני הכרתי את רבין באופן אישי והקבוצה שלנו נקראת על היום בו נרצח. הדמגוגיה של אופנהיימר לא מרגשת אותי, אם הוא רוצה לשמוע רק שמאלנים שישמע שמאלנים. אגב, החברים שהיו במפגש עם פייגלין תקפו אותו לא הסכימו עם דעותיו אבל דברו איתו בצורה מכובדת. אופנהיימר נמצא במרצ והוא מעוניין לייבא חשיבה שאיננה משקפת את המפלגה באמת. שלחתי סמס לאנשים ושאלתי מה אתם חושבים על דבריו של מר אופנהיימר ומישהו כתב לי: 'מתי לאנשים קטנים יש צל ארוך? והתשובה היא: כשהשמש שוקעת'. מדובר באדם קטן ואלו אמירות של אנשים קטנים. אני מקווה שהוא לא יגרור את המפלגה לעמדותיו ויזיק לנו מעבר למה שהוא עושה".

תגובת יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו: "שלום קוטלר ודומיו חייבים התנצלות בפני משפחת רבין על המעשה הנפשע שעשו. פייגלין הורשע בהמרדה בזמן הסכמי אוסלו, מראשי המסיתים נגד רבין וממשלתו ומעולם לא הביע חרטה. לא ייאמן שאנשים שמתיימרים להיות חברים במפלגת העבודה מעניקים לו במה תחת הכותרת 4 לנובמבר. כמי שפעיל במפלגת העבודה מאז גיל 16, וזכיתי לאמון של כ-8,000 ממתפקדי המפלגה בפריימריז האחרונים, אינני זקוק להטפות מוסר מאנשים שמקומם בליכוד או בבית היהודי."



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה