יום ראשון, 9 בפברואר 2014

ייאוש מדעת - אלון ליאל מוותר על הדמוקרטיה; מדוע הקרן החדשה סרבה לממן עמותה של מיטב אנשי השמאל? ומי הפרופ' שמבקש לחשוף בעלי עסקים המשתפים פעולה עם מתנחלים?



"כן, ויתרתי על דעת הקהל הישראלית". אלון ליאל


בשבוע שעבר שוחחתי עם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל. השיחה איתו הייתה אמורה לעסוק בעמותה שהוא חבר בה - "שוויון- הארגון למניעת גזענות ואפרטהייד בישראל" במסגרת כתבה לעיתון "בשבע". אבל השיחה הסתובבה לשאלה עד כמה השמאל בישראל מעוניין לשנות את דעת הקהל הישראלית והאם הקריאה לחרם חיצוני מחו"ל היא, למעשה, התייאשות מדעת הקהל. או במילים אחרות האם השמאלנים ויתרו על הישראלים?.

יאמר לזכותו של אלון ליאל שהוא לא התכחש לטענה ואמר בצורה ישירה: נכנעתי. הוא מודה שהוא איבד את היכולת להשפיע על הבוחר הישראלי.

"אני אישית מזמן ותרתי על דעת הקהל", אמר ליאל בשיחה איתו, "אבל אני חושב שדעת הקהל הישראלית לא עומדת מול השמאל. דעת הקהל הישראלית עומדת מול העולם לא מולנו (השמאל י"פ). אין לנו סיכוי מול החתך של המרכז ימין אבל העולם מתמודד מולו ולכן אני בדעה שבלי ג'ון קרי כזה לעולם לא יהיה שלום. בלעדיו זה לא יהיה. אני ויתרתי על המאבק בדעת הקהל ולכן אני מסכים עם החבר'ה של ה-BTI. אם נתניהו יביא שלום אני אוהב אותו מאוד. אבל פה בתוך הארץ נכנענו הרמנו ידיים. הקרב הוא העולם מול ממשלת ישראל העולם מול הימין הישראלי.

הערתי בשיחה כי יש בזה משהו מתנשא להכריז בריש גלי על ויתור על דעת הקהל מה גם שיש בזה פן לא דמקורטי לגרור לחץ בינלאומי על מנת לשנות את דעת הבוחר. ליאל הסכים אך טען כי אין לשמאל ברירה:
 
"פעם היה לי ויכוח גדול עם ג'ראלד שטיינברג. אמרתי לו אני נכנעתי, אני ריאלי. אני רואה את יחסי הכוחות אני חי בירושלים. אני מיעוט שבמיעוט. מיעוט זניח אין לי כוח לשנות את זה. אני לא יכול. הוא אומר לי שאני לא דמוקרט - יכול להיות. אם אני נכנע ורואה שאני לא יכול להפוך לרוב אז אני מחכה שמלאכתי תעשה בידי אחרים. כן דמקורט לא דמוקרט, אני ריאליסט. השמאל הישראלי שחשוב כמוני הוא לכל היותר 20% מהאוכלוסיה. איך נהיה רוב? אף פעם לא נהיה רוב לפחות בעתיד הקרוב. המלאכה היא לא מלאכה שלנו מול הימין אלא של הקהילה הבינלאומית מול רוב הציבור בארץ וזה מה שמתרחש עכשיו. קרי מפעיל את הלחץ של הקהילה הבינלאומית שחושבת שצריך להפעיל על ממשלת ישראל  כדי להגיע להסדר. 

בהמשך השיחה המשיך ליאל וטען כי אין זמן לשמאל לעסוק בשכנועים של דעת הקהל כי הסדר עם הפלסטינים זה עכשיו או לעולם לא. לכן במובן מסוים, כל האמצעים כשרים לכפות על הישראלים הסכם.


"אין זמן", קבע ליאל, "ההכרעה צריכה לבוא השנה. אם היא לא תבוא השנה, היא לא תבוא. איך אני יכול לעשות מהפך בשנה (בדעת הקהל י"פ)? אין שום סיכוי ולכן אני אומר אנשים כמו קרי הם תקוותנו, אין לנו תקווה אחרת . מה שקרי עושה עכשיו זה בעיני הסיכוי האחרון שישראל לא תהפוך לאפרטהייד. אז אתה רוצה שאני אלך ברחבי הארץ לשכנע את אנשי הימין? אין לזה סיכוי ואין לזה זמן מה שאנחנו אנשי השמאל צריכים לעשות זה לתמוך בקרי".

השיחה עם ליאל התקיימה בעקבות עמותה ששמעתי עליה לאחרונה בשם "שוויון - הארגון למניעת גזענות ואפרטהייד בישראל". מיטב אנשי השמאל הציוני רשומים או חברים בעמותה.  שר החינוך לשעבר יוסי שריד, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל, איש מרצ מוסי רז, שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר וחבר מרצ, אילן ברוך, פרופ' דוד הראל, פרופ' מנחם קליין ומייסד העמותה הפרופ' עמירם גולדבלום כולם חברים וזו הרשימה הקצרה.

מה שמעניין שאנשי העמותה הזו פנו לקרן החדשה לישראל בבקשה לקבלת מימון ומסתבר שהאחרונים לא התרשמו מהרשימה המכובדת וסרבו להזרים מזומנים. המילה "אפרטהייד" לא באה בטוב לאנשי הקרן החדשה. זו תגובתם שנמסרה לי:
מהקרן החדשה לישראל נמסר: "אכן בחרנו שלא לקחת חלק במימון העמותה המדוברת של עמירם גולדבלום, שמשמש חבר המועצה הציבורית של הקרן. לעמדתנו השימוש במלה אפרטהייד הינו מרחיק לכת, יוצר חיץ וריחוק, ואינו עולה בקנה אחד עם רצוננו להניע שינויים לטובה בחברה הישראלית. יחד עם זאת הקרן תומכת ברבות ממטרות העמותה שביניהן יצירת חברה שוויונית, מאבק בגזענות וסיום הכיבוש".

יוסי שריד חבר העמותה קיבל שלילי מהקרן החדשה

אגב, פרופ' גודלבלום הקים לאחרונה עמ' פייסבוק פרטי ששמו:  Zionists Boycott Settlements ; מטרת העמוד היא להעמיד ל"עמוד הקלון" כביכול לא רק את המתנחלים אלא גם את "עוזריהם". פוליטיקאים, בעלי עסקים שעושים עסקים עם המתנחלים. כל המשתפ"ים עם ההתנחלויות. עמוד מאוד מלבב. הנה טעימה מאחד הסטטוסים: 

"האתר יעודד חרם על גזענים ישראלים בולטים יחד עם החרם על כל ההתנחלויות, שכולן בנויות על עקרונות גזעניים ויוצרות בנוסף לכך אזור אפרטהייד תחת שליטת ישראל. לכן אנו מסירים את הכובע לפני העפרוני הישראלי, אחינועם ניני, שהשכילה לחבר לב ומוח ולדחות את קבלת הפרס של אקו"ם לכהניסט אריאל זילבר. אותנו לא תיראו בהופעות של הנבל הזה שמהלל את כהנא המתועב". 

מה שיפה אצל השמאלנים זו הפתיחות (עיין השורות על העפרוני מלמעלה ופרשת זילבר) והאמונה בכוח השכנוע כלומר דמוקרטיה (ליאל והישראלים).


5 תגובות:

  1. מעניין מאוד. תודה רבה.
    מה שמעניין זה למה בעצם הוא כל כך בטוח שעכשיו זו ההזדמנות האחרונה? מה הוא יודע שאני לא יודע? והאם אחרי שקרי ייכשל, אפשר לנוח סוף סוף?

    השבמחק
  2. גיס חמישי, היש הגדרה אחרת?
    הבעיה איתם, שאם הם טועים, לא תהיה דרך חזרה. את זה הם לא מבינים. פשוט רשעות רוח.

    השבמחק
  3. השמאל הפף לקיצוני ואף אנרכסטי

    השבמחק
  4. מאיר עיניים. התכוונת, איזה חושך.
    ויתר על הליך דמוקרטי כדי שיישות חיצונית תשפיע על מהלך העניינים.
    לפחות תעלומת ההסברה הישרלאית נפתרה. לא מובן איך אדם שמחזיק בדיעות אנטיציוניות וסמי-פאשיסטיות החזיק בתפקיד. מי אמר ועדת חקירה?

    השבמחק
  5. האם אלון ליאל "הדמוקראט" הגדול לא מבין שהעברת הויכוח הדמוקרטי הפנימי בישראל למגרשי משחקים חיצוניים לדמוקרטיה, מתוך תחושה שרק מעטים כמוהו תומכים בצדק שלו היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה? הרי פעילות נגד הדמוקרטיה בה הוא אמור לפעול ולהשפיע, פעילות שלא בכלים דמוקרטיים ומתוך המכניזם של אותה דמוקרטיה, והפעל כוח עליה מבחוץ היא הבעת אי אמון בדמוקרטיה ובגידה בה, מתוך ניסיון נואש לערער אותה.

    אינני מתפלא כלל שדווקא סוציאליסטים גוררים עצמם לטוטליטריזם מובהק בצורה מודעת ובהכרה כאילו הם מחפשים את הטוב. איזה טוב? טוב של מיעוט שאולי רק משלה את עצמו שהוא חושב טוב ועושה טוב. אבל הרי הכל סובייקטיבי עד שלא הוכח אחרת.

    השבמחק