יום שלישי, 14 בינואר 2014

שיחה עם פרופ' אביעד הכהן מתוך כתבה שפורסמה במגזין שביעי


מגזין שביעי


בין המשפטנים הבכירים בישראל ניצב פרופ' אביעד הכהן לא רק בזכות העובדה שמדובר בעו"ד ממולח אלא משום שהוא מצליח לייצג ולהיות מקובל על ארגונים וקצוות בקשת הדתית לאומית והחרדית שרוב הזמן נמצאים משני צדי המתרס. מה הסוד? אולי בזכות אביו שדאג לקח אותו להתפלל ביום כיפור בקיבוץ עין חרוד

בין הלקוחות של המשפטן פרופ' אביעד הכהן אפשר למצוא את האנשים והארגונים הבאים: רבה של העיר צפת הרב שמואל אליהו, רבני צהר, חרדים ספרדים שנלחמים באפליה עדתית בעמנואל, חרדים שמתנגדים לכפית לימודי ליבה, רחל עזריה שנלחמה בהפרדת מדרכות בין נשים לגברים במאה שערים, נשים בירוק, קולך, תושבי גוש קטיף והרשימה ארוכה. לא יהיה זה רחוק לומר שפרופ' הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, הוא בין האנשים המעטים, וודאי אלו החובשים כיפה לראשם, שמצליחים לשבור את גבולות הגזרה בתוך המגזר הדתי והחרדי.
כיצד מגשרים על פערים בתוך ציבור שמחבב לחדד הבדלים? אולי זה מתחיל מהבית. 

בלשכה של פרופ' אביעד הכהן במכללת שערי משפט בין שלל ספרי חוקים, משפט עברי ויהדות, מונחת תמונה קטנה שלו מילדותו. בתמונה נראה דוד בן גוריון עם פנים נוקשות כלשצידו ילד בן 12 עם חיוך ביישני הלא הוא אביעד הכהן. בן גוריון לא היה דמות חריגה בנוף ילדותו של הכהן. בבית אבא טיילו להם רבים מראשי מפלגת העבודה ההיסטורית בתקופה שהמערך אחז בעבותות השלטון. אביו של הכהן, הרב מנחם הכהן היה רב תנועת המושבים וח"כ מטעם העבודה מהכנסת ה-8 עד ה-11.

יצחק רבין הוציא ספר תורה בבר ממצווה שלו. פנחס ספיר, מי שהיה הכול יכול בתקופה מסוימת, אכל גפילטפיש מידי אמו ולא השאיר הרבה. גם ברי הפלוגתא מהימין כמו מנחם בגין ויוחנן בדר היו דמויות שבאו והלכו מבית משפחת הכהן. כילד הוא זוכר כיצד התרוצץ במזנון הכנסת מכריח חברי כנסת לחתום לו במחברת כמו היו כוכבי כדורסל נוצצים. משה דיין למשל, בחר לחתום "משה דיין בערבון מוגבל".  

היותו של הרב מנחם הכהן מעין "הרב של מפלגת העבודה" הביאה לכך שהוא חיתן לא מעט בנים ובנות של חברי כנסת. כל בניו ובנותיו של נשיא המדינה שמעון פרס חותנו על ידי אביו של פרופ' הכהן. במונחים של היום אביו של פרופ' הכהן היה מעין "מגה-אלעזר-שטרן". כלומר, רב דתי, אורתודוכס, שבחר לרוץ ברשימה מפאיניקית אדומה. שמאלנית. ואף נלחם לא מעט בהסתאבות של הממסד הדתי. הציבור הדתי של שנות ה-70 וה-80 התקשה לעכל את רב המושבים במקום ה-41 ברשימת המפאיניקים. אגב, את המקום ה-41 הוא קיבל בזכות קשריו עם פנחס ספיר שבא לרב הכהן, הוציא פנקס (אדום) מכיסו ושאל את האחרון: "בן כמה אתה?". "41" ענה הרב וקיבל את המקום ה-41 ברשימת העבודה לכנסת.
 
הסיפור המצחיק לא שעשע את חברי ילדותו של אביעד הכהן שדאגו לסגור איתו חשבון בהקנטות והצקות בבתי הספר. שליחת אמבולנסים וחברה-קדישא לבית משפחת הכהן היה תעלול נפוץ באותם ימים. "מה שיפה ולפעמים לא יפה אצל ילדים זה שהם אומרים הכול בפנים", מספר פרופ' הכהן ומביט לעבר התמונה עם בן גוריון, "לא תמיד היה קל ולפעמים היה צריך לפתח מנגנון מסוים כדי להתגבר אבל עברנו את זה". 

אגב, אביו הרב מנחם הכהן מלבד היותו רב המושבים וחבר כנסת הוא היה גם עוזרו של הרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן ובין האנשים הקרובים אליו ביותר. "אני חושב שאני בין האנשים הבודדים", צוחק פרופ' הכהן, "שהרב גורן היה גם בברית, בבר מצווה ובחתונה שלהם". אירוע אחד הוא זוכר במיוחד: יום כיפר אחרי מלחמת ששת הימים, משה דיין אוסר את העלייה להר הבית והרב גורן מתעקש להתפלל במקום הקודש וביום הקדוש. "בסוף הייתה פשרה", הוא משחזר, "שיהיה מניין של אנשי הרבנות הצבאית וכך היה. הגעתי עם אבי להר הבית ואני זוכר כילד שהשירותים בהר הבית היו בול פגיעה".

אביו בן ה-81 יבדל"א הוא רב המושבים עד היום. כילד זוכר, פרופ' הכהן, את מסעותיו עם אביו ברחבי מושבי ארץ ישראל. "היינו נוסעים ימים שלמים למושבים אם זה שתולה בצפון או חצבה בערבה וכל מושב עם הבעיות והסכסוכים שלו בתחומי הדת והכשרות". את החגים המשפחה הייתה עושה במושבים ובקיבוצים. "כשאתה מתפלל ביום כיפור בקיבוץ עין חרוד או גבת אתה מבין מהר מאוד: יש עוד יהודים ולא כולם כמוך", אומר פרופ' הכהן. 

"כאידיאולוגיה אבי חשב מה שהיום אומרים ביש עתיד שהדת איננה שייכת רק לדתיים. גם ההתיישבות העובדת הם יהודים ולכן זה היה טבעי מבחינתו לפעול שם למרות שבעיני אנשים מהציבור הדתי זה נחשב לבגידה. אין ספק שכשגדלים בבית כזה יכולת ההכלה היא הרבה יותר רחבה לעניות דעתי מהחינוך הדתי מגזרי שיש היום. זה חושף אותך", מסביר פרופ' הכהן. 

אגב, אמו של פרופ' הכהן היא דבורה הכהן פרופ' להיסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן. כך שהממשק בין משפט עברי, רבנות והעולם האקדמי היה קיים מילדות בבית משפחת הכהן. מבחינת "משפחתולוגיה" תקצר היריעה מלספר הכול אך פרופ' הכהן הוא קרוב משפחה של משפחת לאו, שלמה ארצי, עד היום הוא זוכר את החתונה של הזמר המהולל ששר שם לראשונה, בחתונתו, את השיר אהבתיה, כשהוא לבוש בבגדים הלבנים של חיל הים. הוא גם בן דוד של הסופרת אמונה אלון, אשתו של בני אלון ולכן אי אפשר להוציא ממנו מילה אחת מטוב ועד רע על פרשת הרב מוטי אלון. כשהפרשה התפוצצה, פרש פרופ' הכהן מפורום תקנה למרות היותו חבר בו ומאז הוא שומר על שתיקה בכל מה שקשור לקרוב משפחתו הרחוק.

את ההתמחות המשפטית הוא עשה אצל השופט מנחם אלון ואצל מישאל חשין מי שייהפך לימים מאחד משופטי בית המשפט העליון הצבעוניים ביותר שגם גררו אחריהם ביקורת לא מעטה מחוגי הימין. "חשין היה מעביר קורס באוניברסיטה העברית ואני פשוט התאהבתי באיש", מספר הכהן. כשהגיש את מועמדותו להתמחות סנט בו חשין שציוניו במשפט עברי גבוהים לעומת "דיני נזיקין וחברות" שם הציונים היו סבירים. "חשבתי שלא אתקבל כי היה קשה מאוד להתקבל להתמחות במשרדו הקטן אבל אחרי זה הבנתי שיש לו חולשה לדתיים".

"אחד האבסורדים אצל חשין היה", מספר הכהן, "זה שהוא שנא שנאת מוות את הממסד הדתי ובמובן הזה הוא היה אפיקורס גמור אך מה שכן, הוא חי את המקורות. כלומר הוא היה יודע. בעיקר תנ"ך אך הייתה לו שליטה גם במשנה והתלמוד. חצי מהמתמחים שלו היו דתיים. הייתה לו חולשה לדוסים כי הייתה לו תקשורת איתם והם הבינו על מה הוא מדבר". 

ומה פרופ' הכהן חושב על הממסד הדתי היום?
"כשקוראים את החזון שכתב הרב קוק במאמר 'כבוד הרבנות' אתה יכול לחשוב שהמאמר כאילו נכתב היום. כבר לפני כמעט 100 שנה כותב הרב קוק שהרבנות ירדה מגדולתה ואחת הסיבות באותו מאמר היא הפוליטיזציה של הרבנות. הממסד הדתי הסתאב. חלוקת הג'ובים, שרירות הלב הפוליטיזציה מה שמכעיס אותי זה מה שעשו מהממסד הדתי".

יש שיאמרו שהביקורת על הממסד הדתי נובעת בין היתר גם מתשומת הלב המוגברת שיש בתקשורת ולגורמים אינטרסנטים. שחיתות ומושחתים יש גם בבתי המשפט.
"שופטים הם בני אדם ולא מלאכים. יש בהם אנשים טובים וכאלה שפחות. התקשורת אכן מוטה והיא מוטה כלפי מתנחלים וחרדים אבל מלאכתנו לא נעשית קלה בזה שאנחנו מאשימים את התקשורת. כלומר התקשורת מעצימה מציאות אך היא איננה יוצרת אותה. ולכן כשיש אצלנו תופעות של שחיתות או הטרדות מיניות חלילה אז זה קורה אצלנו. נורא קל להאשים את התקשורת".

היית מועמד לעליון. הביקורת מחוגי הימין והדתיים שבית המשפט לא מייצג את הציבור באמת ורוב השופטים בחרו צד
"בית המשפט לא אמור להיות מייצג זו לא הכנסת ואין כאן את השטה האמריקאית. אבל לפעמים כששואלים אותי את השאלה הזו אני אומר בחצי חיוך שזה לא נכון שכל השופטים מרחביה כי יש גם שופטים מרמת אביב ג'. עם זאת ברור שלכולם יש דעות פוליטיות וברור שאמפירית בית המשפט לא מייצג את הציבור. אין שופטים חרדים. יש רק שופט אחד ערבי כשאנחנו מדברים על ציבור שהוא 20% מהאוכלוסייה. השאלה עד כמה באה לידי ביטוי הפוליטיקה מהבית בפסיקות. בשורה התחתונה מה שקובע אלו הפסיקות עצמן. והעובדה היא שתוקפים את בית המשפט מימין ומשמאל. אגב, לא תמיד מודעים לכך אבל 95% מעתירות השמאל בכל מה שקשור לפסיקות הביטחוניות ביהודה ושומרון נדחות והשמאל זועם. אני לא אומר שכל פסיקה היא לטובת הימין בודאי שלו אבל במאקרו התמונה רחוקה מהציור הקודר של הימניים".

וכשמהערכת המשפטית ממנה את שי ניצן לפרקליט המדינה זה בגלל שהיא מחבבת ימניים?
"את שי ניצן אני מכיר אותו הרבה שנים. הוא היה מתרגל שלי בפקולטה למשפטים בירושלים ואני מכיר את הבן אדם שלושים שנה. בין היתר הוא למד עם הרב סתיו והרב רפי פוירשטיין בנתיב מאיר. גם היה מדריך בסניף מרכז בבני עקיבא ומי שהחליף אותו בהדרכה היה מי שהתמודד מולו על תפקיד פרקליט המדינה שוקי למברגר.
"הופעתי נגדו בפרשת קצב שם ייצגתי ארגוני נשים שנאבקו נגד עסקת הטיעון והוא ניצח, הופעתי מולו גם עם הרב שמואל אליהו. אני לא יודע מה עמדותיו הפוליטיות. אני רק שואל את עצמי שאלה אחת: אם הוא כזה שמאלני מדוע הוא לא העמיד לדין את הרב אליהו? הוא בחר שלא להעמיד.  בספקטרום הרחב לא ראיתי שהוא מקבל את כל ההחלטות שלו נגד הימין. אותי עדיין לא הצליחו לשכנע".

אתה חבר הנהלת ארגון רבני בית הלל. לאחרונה הייתה ביקורת מצד רבני "דרך אמונה" על הארגון. סחף של ליברליות דתית שסופה מדרון חלקלק.  מה עמדתך?
"רבי ישראל מסלנט אומר כל רב שאין לו שונאים בקהילה שלו הוא לא רב ורב שמפחד מהשונאים שלו הוא לא בן אדם. כשאתה רצוי על כולם סימן שאתה לא בסדר. אני לא חושש מזה שיש ביקורת וחלקה אולי מוצדקת. אבל אני מכיר רבנים מהציונות הדתית מכל הצדדים והקבוצות. האנשים בבית הלל באים יראים ושלמים".

התחושה היא שיש מגמה לדחוק הצידה את מה שמכונה "האגף החרד"לי" בציונות הדתית
"יש מגמה אבל היא דו כיוונית והיא לא פסולה בעיניי. באופן טבעי אם אתה רב שקשור לבית הלל אתה מעוניין להשמיע את עמדותיך. גם הרבנים החר"דלים קמו ויש להם ארגונים משלהם. היהדות איננה מונוליטית. החטא של דור הפלגה היה שכולם חשבו שכולם צריכים להיות אותו דבר, כך מסביר הנציב".

יש שיאמרו שמרוב ארגונים, קבוצות ומחלוקות הציונות הדתית מתפוררת
"הציונות דתית מקיימת תהליך בריא היא לא מתפוררת. היום חילוקי הדעות יותר צפים בגלל התקשורת שהיא הרבה יותר פתוחה וזה מבורך. לגבי האמירות שתמיד חוזרות ונשנות על פילוגים ומחנות- צריך להזכיר שהציונות הדתית אף פעם לא הייתה מקשה אחת. מימד, נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי תמיד היו בציבור הדתי לאומי אמנם כמיעוט אך הם קיימים. רוב הציונות הדתית אגב, היא לא 'חרדלית' או 'לייטית' אלא איפשהו באמצע. מה שהיה והווה הוא מורכב ולא הומוגני. פילוג יהיה ביום שמשפחות מהציונות הדתית לא יתחתנו אלו עם אלו וזה לא קורה ולעניות דעתי גם לא יקרה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה