יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

הסכם הפשרה בין מכון מאיר לארגון 'נוצרים ידידי יש"ע' חושף את הוויכוח בעולם הדתי סביב תרומות מארגוני נוצרים. במשפט התגלה כי עשרות ישובים ביש"ע מקבלים תמיכות מנוצרים. רבני הציונות הדתית חלוקים-לקבל או לסרב?



עד כמה עמוקה תופעת הסיוע הכספי שמעניקים ארגונים נוצריים ליישובי יש"ע? האם ישנם ישיבות המקבלות מימון מכספי המאמינים הנוצרים? ואלו רבנים מתנגדים לסיוע ומי דווקא סבור שיש לחזק את הקשרים עם קהלים נוצריים ובלבד שלא יהיו מיסיונרים? לאחרונה הסתיימה תביעת דיבה של ארגון "נוצרים ידידי יש"ע" התומך בהתיישבות נגד מכון מאיר בהסכם פשרה. האחרון התחייב לפרסם מאמר התנצלות ולשלם קנס כספי לארגון חסד באריאל. כל הפרשה פותחת שער לפולמוס המתרחב סביב השאלה על קבלת כספים מנוצרים אוהבי ישראל.
 
לפני כשנתיים התקיים כנס בבנייני האומה בירושלים מטעם רבנים המזהירים את הציבור מפני סכנות המיסיון הנוצרי. מאמר שפורסם בביטאון מכון מאיר, "באהבה ובאמונה" על ידי חברת מועצת עיריית ירושלים לשעבר, מינה פנטון, נטען בין השאר כי הארגון "נוצרים ידידי יש"ע" (CFOIC) הוא "אירגון מיסיונרי עם תכניות מיסיונריות". אנשי הארגון טענו בנחרצות כי אין להם דבר וחצי דבר עם המיסיון והם גררו את מכון מאיר ואת גב' פנטון לתביעה דיבה שנמשכה שנתיים.

השופטת אביב מלכה דחקה בצדדים להגיע לפשרה. מכון מאיר הסכים לפרסם התנצלות בעלון ולהעניק תרומה בסך עשרת אלפים שקלים לארגון יד שרה באריאל כאשר התרומה תינתן על שם התובעת. אנשי מכון מאיר ניסו להוכיח את טענתם ולעמוד מאחורי המאמר. בין היתר הוגשו תצהירים ומסמכים שכביכול מעידים על פועלם של אנשי הארגון CFOIC. יו"ר "יד לאחים" ואחד הפעילים הגישו תצהירים המגבים את עמדת בית המדרש של הרב דב ביגון. מנגד עמד מול מכון מאיר פעיל אחר של "יד לאחים" הנחשב לאחד המומחים במאבק נגד מיסיונריות שהעיד לטובת ארגון נוצרים ידידי יש"ע. לדבריו, אין, ולא היה, שום קשר בין מיסיונריות לארגון הנוצרי הפועל ביש"ע. בשורה התחתונה, מכון מאיר יפרסמו מודעת הבהרה בה ייכתב כי הם "מצטערים ומתנצלים" על הפרסום. 

יאלצו לפרסם התנצלות. הרב דב ביגון מכון מאיר (צילום: ערוץ מאיר)
במהלך המשפט דובר רבות על פועלו של ארגון נוצרים ידידי יש"ע. בתצהירים שהוגשו לבית המשפט התגלה הקשר בין הארגון להתיישבות ביהודה ושומרון. על פי התצהירים שהוגשו לבית המשפט על ידי מכון מאיר ולא והוכחשו על ידי הארגון הנוצרי מתברר שיש כ-40 יישובים ביהודה ושומרון שמקבלים סיוע כספי מהעמותה. 

אחד הפרויקטים שמריצה העמותה הוא מיזם "כנסייה מאמצת יישוב" שבו קהילות נוצריות חוברים לאחד היישובים ביש"ע ותורמים כספים לפרויקטים שונים. "ידוע לנו על לפחות 39 התנחלויות אשר אומצו על ידי 50 כנסיות", נכתב בתצהיר מטעם מכון מאיר. "העיר אריאל אומצה על ידי Faith Bible Chaple, היישוב חברון על ידי Greater Harvest Florida והיישוב עלי זהב מאומץ על ידי Calvary Chaple". בשיחה עם מנכ"לית ארגון נוצריים ידידי יש"ע, סנדרה ברא"ז,  היא אכן מאשרת שעשרות יישובים מקבלים כספים מארגונים וקהילות נוצריות ברחבי העולם. הסכומים מגיעים למיליונים וזורמים למועצות המקומיות וליישובים לטובת שלל פרויקטים ומיזמים. פעילות זו יוצרת ויכוח בתוך העולם הדתי בין רבני הציונות הדתית. חלקם מחבקים בחום את אנשי הארגון וישנם הדוחים את הושתת היד הנוצרית ואף לוחצים על יישובים ורבני יישובים שלא לקבל את כספי התרומות.

כך למשל, מספרת לנו סנדרה ברא"ז בגילוי לב על היישוב תפוח שעד לאחרונה קיבל תרומות מארגונים נוצרים אך בעקבות התחלפות רב היישוב הוחלט לנתק את הקשר. ישיבת "חיצים" באיתמר גם קיבלה סיוע כספי על ידי ארגון נוצרים ידידי יש"ע אך בעקבות לחץ של הרב דב ליאור, כך לטענת ברא"ז, הופסק שיתוף הפעולה. לעומת זאת, למרות התנגדות הרב ליאור דווקא במועצת קריית ארבע וגם בישיבת ניר, מספרת ברא"ז הועברו כספים. "יש מחלוקת בין הרב אליעזר ולדמן לרב דב ליאור על הסוגיה", אומרת ברא"ז שאגב, נפגשה עם הרב ליאור בניסיון לשכנעו להכיר בחיוביות של הארגון בו היא פועלת אך ללא הצלחה. גם הישיבה בבת עין מקבלת סיוע מארגונה של ברא"ז. תומך נוסף הוא ראש ישיבת הר ברכה הרב אליעזר מלמד הסבור שיש לטפח קשרים עם נוצרים אוהבי ישראל בתנאי שאין להם דבר עם המרת דת. 

הרב שלמה אבינר אומר לשביעי כי אין לקבל כסף מארגונים נוצריים גם כאלו שמכריזים על עצמם כלא מיסיונרים. "בעם ישראל באופן טבעי יש רתיעה מהנצרות בגלל אלפיים שנה של רדיפות", אומר ראש ישיבת עטרת כהנים, "לכן מגמתם היא רכישת אמון והם עושים זאת על ידי כסף. יש להם תוכניות ארוכות טווח. כל הארגונים כולם קשורים בצורה כלשהי למיסיון", טוען הרב אבינר ומוסיף שיש "בעיה חדשה" עכשיו עם תוכנית שר החינוך לקצר את החופש הגדול. התוכנית מסתייעת בארגון הקרן לידידות. "שמה המקורי הוא הקרן לידידות נוצרית יהודית וכל הרבנים אסרו לקבל כסף מהקרן הזו". לגבי רבנים שמתירים לקבל כסף מארגונים נוצרים אומר הרב אבינר כי "מי שלא מכיר את הנצרות אינו יודע. מי שלא למד לא מכיר".  

במהלך המשפט נחשף ההסכם בין הארגון הנוצרי ליישובים המעוניינים לקבל תרומות. על פי ההסכם כי שעובד עם ארגון הידידים מחויב לדאוג לשלט ב"מקום מרכזי ובולט" המפרסם את הארגון והתורם ולשלוח תמונה של השלט לא יאוחר משבועיים מיום קבלת התרומה. בנוסף לכך נדרשים אנשי היישוב שמעוניינים בתרומות לשלוח לתורם מכתב ברכה על פי הדרכת והמלצת ארגון הפרו נוצרי. כמו כן, נדרשים מקבלי התרומה לפנות לתורמים אך ורק דרך הארגון של ברא"ז.

"מטרת השלט היא הכרת הטוב לתורם. זה הדבר הכי בסיסי בגיוס כספים", מסכמת ברא"ז, "גם לגבי התורמים אני לא רוצה שיהיה מצב שאנחנו מביאים תורם ויבוא היישוב ויפנה אליו ישירות וישכח מי הביא איתו. לכך נועד ההסכם. הכסף לא עובר מתחת לשולחן הוא מעל השולחן ואם יש יישוב שמעוניין לעבוד איתנו הוא לא יכול לעשות פולשטיק ולעבוד איתנו בגלוי. אם יש משהו שאני לא אוהבת זו צביעות".

אגב, סנדרה ברא"ז היא יהודייה אורתודוכסית המתגוררת עם משפחתה בקרני שומרון. ילדיה לומדים בישיבות של הציונות הדתית. היא רואה בעשייתה שליחות לחבר בין העם היהודי לעולם הנוצרי של אוהבי ישראל. היא עומדת על כך שאין לה ולארגונה שום קשר למיסיון. ברא"ז טוענת כי אנשי מכון מאיר ורבנים כמו הרב אבינר שמים את כל הנוצרים בסל אחד ולא מייצרים הפרדה בין מיסיונרים לסתם נוצרים שאין להם דבר עם מיסיונריות. "אנחנו נזהרים כמו מאש ממיסיונריות", אומרת ברא"ז, "אני מתנגדת לכך נחרצות ויותר מזה אנשים בארגון שלי מעבירים אינפורמציה לפעילים ביד לאחים נגד קבוצות שעוסקות במיסיונריות. אנחנו לא רוצים ולא מעוניינים בכך".

הסיפור יפורסם השבת במגזין שביעי
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה