יום שלישי, 25 ביוני 2013

פרשת גיוס בני העדה הנוצרית והיעלמותם של ארגוני זכויות האדם



לא יודע אם יצא לכם לראות את הדיון המרתק אצל לונדון וקירשנבאום אודות פרשת האב גבריאל וגיוס העדה הנוצרית לצה"ל. שאדי חלו'ל, דובר העדה הנוצרית הופיע שם מול ח"כ באסל גטאס מבל"ד המשתייך אף הוא לעדה הנוצרית.

היה בדיון הקצר הזה נגיעות בשאלות גדולות שלא מעט נוצרים החיים במדינת ישראל שואלים את עצמם, בייחוד אלה שחיים ומתגוררים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. שאלות של זהות והשתייכות. היו גם כמה האשמות מטעם ח"כ גטאס שעלו בדיון אצל שלונדון וקירשנבאום כנגד פורום העדה הנוצרית שפועל לסייע לצעירים להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי. טענה אחת מופרכת במיוחד היא שלכומר גבריאל נדאף אין זכות להביע את דעתו בענייני חברה ומדינה. ירון לונדון שאל את גטאס בצדק מדוע אין לו מה לומר לתנועה האיסלמית שהפוליטיקה והדת חד הם בקרבם, כמו אצל קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אך לח"כ גטאס אין מה לומר לומר לעמיתיו המוסלמים, רק כומר אחד מנצרת מפריע לו לישון בלילות.

הטענה השנייה מפי ח"כ גטאס הייתה שפורום העדה הנוצרית "נתמך" על ידי ארגון "אם תרצו" ו"ישראל שלי" ארגונים "ימניים". לבושתנו, ח"כ גטאס צודק במובן מסוים. מי שתמך באנשי העדה הנוצרית מהרגע הראשון היו אנשי "אם תרצו". לא מדובר בתמיכה כלכלית, חומרית, או משהו כזה. אלא ברצון אמיתי לסייע לאנשים הללו שחלקם משרתים איתם כתף אל כתף בצבא.

אני התוודעתי לסיפור המרתק הזה ממש בחיתוליו. אנשי "אם תרצו" החלו לעזור לחבריהם הנוצרים בלי תקשורת בלי כלום. הם פשוט באו לשמוע את אנשי הפורום, את הסיפורים, הכאב, ההסתה הפראית שיש בתקשורת הערבית נגד צעירים נוצרים שמעיזים להתגייס לצה"ל. סיפורים מזעזעים על חיילי צה"ל מצטיינים שחוטפים מכות רק בגלל שהם לובשים מדים. אגב, שום דבר מזה לא מתפרסם בתקשורת. קורבנות האלימות מפחדים לדבר, חוששים לספר עם מי ומה הם מתמודדים מחשש להתנכלויות.   

שאדי חלו'ל מתעמת מול ח"כ באסל גטאס


מי שמלווה את אנשי העדה הנוצרית מהרגע הראשון אלו פעילים של "אם תרצו" שלא מוכנים לקבל שיש אזרחים שמעוניינים לקחת חלק בחברה הישראלית אם זה בשירות בצה"ל או שירות לאומי או כל פעילות אחרת ומשום כך נאלצים לסבול מאלימות, התנכלויות והסתה. מה שעצוב בכל הסיפור הזה זו העובדה שרק אנשי "אם תרצו" הרימו את הסיפור הזה. אני הייתי מצפה מקבוצות נוספות להתגייס לנושא הזה. איפה הציבור הדתי לאומי? שרוממות צה"ל בגרונו? איפה חברי הכנסת של הבית היהודי? רק לאחרונה הגיעה לביקור בבית האב גבריאל ח"כ איילת שקד, אבל איפה שאר חברי הסיעה - "המפלגה הכי קרבית בכנסת"? . לאן נעלמו כל ארגוני השווין בנטל? איפה חברי הכנסת הלוחמניים של "יש עתיד"? מדוע רק קבוצה של צעירים כמו אנשי "אם תרצו" ו"ישראל שלי" מחבקים את העדה המיוחדת הזו?

בדיון אצל לונדון וקירשנבאום אפשר היה לשמוע את התסכול על הנקודה הזו אצל שאדי חלו'ל, דובר הפורום וקצין במילואים. הוא התעמת עם האשמה של ח"כ גטאס על התמיכה של "אם תרצו" ויצא בביקורת חריפה נגד ההתאיינות של ארגוני זכויות האדם בעניין בני העדה הנוצרית.

"אנחנו לא נתמכים על ידי 'אם תרצו'", הסביר חלו'ל, "אם תרצו' הם תומך נלהב שלנו. זה ארגון שנחשב ימני אבל כל ארגון שמגן על מדינת ישראל פתאום הוא לא בסדר. אני רוצה לקרוא לארגוני שמאל שטוענים לזכויות אדם ולחופש ביטוי, האם חופש ביטוי זה רק לאוכלוסיה ערבית שמתנגדת למדינת ישראל? או שגם לאוכלוסייה נוצרית שתומכת במדינת ישראל ורצה להיות חלק מהמדינה הזו.  איפה החופש ביטוי שלנו? איפה הזכויות שלנו?"

שאלות טובות, האם לארגוני זכויות האדם יש תשובות?

פעילי אם תרצו (משמאל) יחד עם האב נדאף וח"כ איילת שקד

3 תגובות:

  1. כל הכבוד!

    השבמחק
  2. פוסט מצוין. שאלות מצוינות.
    ידוע שאי אפשר לגרום לשמאלנים לקבל עובדות שלא מתאימות לאג'נדה האנטי ציונית שלהם...

    השבמחק
  3. כל הכבוד על גילוי האטימות והצביעות של הרבה גורמים בחברה הישראלית הכוללים לא רק את תקשורת,אלא גם פוליטיקאים ואיך לא אותם ארגונים הנקראים "ארגוני זכויות אדם" לרוב בתמיכה של הקרן לישראל החדשה או עמותות או ממשלות אירופאיות.

    ארנסטו (הוד השרון)

    השבמחק